נכונות למגע עם העולם כולו

שאלה: בהיסטוריה ידוע על הופעות של סוגים חדשים של בני אדם. למשל, בציר הזמן הופיע מה שנקרא סוג לאגוצנטרי, שהציג דתות של זואורסטריזם או נצרות. האנשים האלה מייד התלכדו בקבוצות. מה ההבדל של השיטה הקבוצתית בלימוד האינטגרלי?

תשובתי: בלימוד האינטגרלי הקבוצות של האנשים הן לא סגורות, הן לא נכנסות לתוך עצמן, לאיזו נישה.

אי אפשר לשנות אדם סתם כך, אלא רק תחת השפעת הסביבה. לכן הסביבה צריכה להיות פחות או יותר מקובלת עליו, וזה לא יותר מעשרה אנשים. כך אנחנו בנויים, עשר אצבעות ולא יותר. זה דבר ראשון.

שנית, אני חייב למצוא עם שאר חברי הקבוצה כזה מגע, שאני מתמוסס בתוכם, שבו כולנו, כל עשרת האנשים, מתחילים להרגיש רצון ושׂכל משותפים ממש. זה בלתי אפשרי בחברה גדולה.

לכן בהתאם לטבע, הכמות האופטימלית ביותר זה עשרה משתתפים.

אבל לאחר שבאופן כזה נוצר בתוכי חוש קליטה אינטגרלי, אני מתחיל להבין מה זה אומר לצאת מתוך עצמי ולהרגיש את העולם מחוצה לי. אני לא מרגיש את עצמי, אלא מרגיש את כולם! כאן ישנה פסיכולוגיה אחרת לחלוטין ושיתוף פעולה הדדי בין אנשים שנבדל מהקודמים.

כאשר מופיעה אצלי תפיסה כזאת, אז אני מוכן למגע עם העולם כולו.

מתוך שיחה עם ואלריה, חצ'טוריאן, 27.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מקבוצה לקבוצה
לא תבלבל חינוך אינטגרלי עם שום דבר
אדם חדש "נולד" מתוך משחק