דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / אדם בתוך עצמו הוא חי

אדם בתוך עצמו הוא חי

 שאלה: לדעתי המדע קיים ללא תלות באדם. הוא קיים בקוסמוס (ובאינסופיות). ומכאן שאלתי: האם כוונת כבוד הרב הייתה שהעולם משתנה (ללא תלות באדם) או שהכוונה הייתה שראי העולם בעיני האדם משתנה? כלומר האם העולם היה "משתנה" ללא קיום האדם?

תשובה: הדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים. במהלך השנים הקדישו גדולי המוחות האנושיים לנושא זה את מרצם, ועם הזמן התפתחה גישת המדע בנוגע לדרך שבה האדם תופס את המציאות בכמה שלבים עיקריים.

הגישה הקלאסית שמייצג ניוטון גרסה כי העולם קיים בפני עצמו בלא כל קשר לאדם. אין זה משנה כלל אם האדם תופס את העולם אם לאו (כלומר אם האדם חי ונמצא בעולם או לא) – העולם קיים וצורתו קבועה.

בהמשך אפשרה ההתפתחות בחקר מדעי החיים לבחון את תמונת העולם המתקבלת דרך חושיהם של יצורים אחרים מלבד האדם. התברר כי יצורים שונים תופסים את העולם בצורה שונה; למשל, תמונת העולם של הדבורה היא סכום של כלל המראות הנקלטים בכל אחת מהיחידות הרבות המרכיבות את עיניה. כלב תופס את העולם בעיקר ככתמי ריח. בנוסף, איינשטיין גילה כי שינוי במהירות של הצופה (או של העצם הנצפה) מביא לראייה שונה לחלוטין של המציאות בצירי המרחב והזמן. לדוגמה, נניח שלפנינו מוט הנע בחלל. מה יקרה אם נגרום לו לנוע במהירות גדולה מאוד? על פי ניוטון תהא המהירות אשר תהא, בעיני הצופה אורכו של המוט יישאר קבוע. על פי איינשטיין המוט יתחיל להתקצר.

כתוצאה משני גילויים אלה התפתחה גישה מתקדמת יותר שטענה כי תמונת העולם תלויה ב"מקבל התמונה": מקבלים בעלי תכונות וחושים שונים תופסים עולם שונה, מקבלים במצבי תנועה שונים תופסים תמונה שונה.

בשנות השלושים של המאה העשרים נוסחה הפיזיקה הקוונטית, והיא חוללה מהפכה בעולם המדע. הפיזיקה הקוונטית קבעה כי האדם משפיע על האירוע שבו הוא צופה. בהתאם לזאת, השאלה היחידה שיכול החוקר לשאול היא מה מראים מכשירי המדידה שלו, ואין טעם לנסות ולחקור מהו התהליך האובייקטיבי שאירע או מהי המציאות האובייקטיבית כשלעצמה.

בעקבות גילויי הפיזיקה הקוונטית וגילויים נוספים בתחומי מחקר אחרים, התפתחה הגישה המדעית המודרנית לתפיסת המציאות: האדם משפיע על העולם וכתוצאה מזה הוא משפיע על התמונה שהוא תופס. תמונת המציאות היא מעין ממוצע בין תכונות הצופה לבין תכונות העצם שהוא קולט.

"אדם בתוך עצמו הוא חי"

חשיפתה של חכמת הקבלה כיום מביאה אותנו צעד נוסף קדימה. כבר לפני אלפי שנים גילו המקובלים כי לַעולם אין למעשה שום תמונה. "העולם" הוא תופעה המורגשת בתוך האדם והיא משקפת את מידת ההתאמה שבין תכונות האדם לבין תכונת הכוח המופשט והכולל שמחוץ לו, כוח הטבע.

תכונתו של כוח הטבע היא תכונת האלטרואיזם המוחלטת, אהבה ונתינה. מידת ההשתוות או אי ההשתוות בין תכונות האדם לבין תכונת כוח הטבע שמחוץ לו היא שמתראה לאדם כ"תמונת העולם". יוצא שתמונת המציאות הסובבת אותנו תלויה לחלוטין בתכונות הפנימיות שלנו, ובידינו לשנותה מן הקצה אל הקצה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RMRjg

2 comments

  1. מזמור לדוד בביצוע בני ברוך

    http://www.youtube.com/watch?v=QSvUe819nHI&feature=related

  2. מרתק ביותר

    מחמם את הלב ואת שרירי המוח

    😉

    תודה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest