קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה מתרחש "מאחורי הקלעים" של הפעולות שלי, כשבזמן קריאת ספר הזוהר אני שוב ושוב משקיע מאמצים, כדי לחזור לכוונה, והם נראים לי חסרי טעם?
תשובתי: במאמץ שלך תלויות תכונות הקליטה והתפיסה שלך, הרגישות שלך, ואז אתה מגלה. הכל נמצא לפניך, רק חוסר הרגישות שלך אינו מאפשר לך לגלות את מערכת הקשר בין הנשמות, שעליה מספר הזוהר. המאמצים שלך, התפילה שלך, בונה בך מכשירי תפיסה כדי להרגיש אותה.
שאלה: בכל פעם אני משתדל לבנות כוונה מחדש, אך נדמה לי שאני משקיע את אותם המאמצים ומרגיש את אותו הדבר, כמו לפני שבוע, כאילו ששום דבר אינו משתנה…
תשובתי: נניח שאני נמצא בין מוזיקאים. אני רואה כיצד הם שומעים כל צליל, מבדילים בשילוב ביניהם, עד כמה זה חשוב להם. אני מסתכל עליהם, ולומד מהם, כיצד להתייחס לצלילים. ואז, כתוצאה מהמאמצים שלי אני הופך להיות רגיש לצלילים.
אחר כך אני שואל את המוזיקאים שאלות, הם מסבירים לי, אך איני מבין את ההסברים שלהם. "קווארטה", "קווינטה", "גליסנדו", "פורטה", המילים האלה לא אומרות לי שום דבר, בדיוק כמו אותם מונחים שלא מובנים בספר הזוהר.
אך אני רוצה להשיג ולדעת! לכן אני משתדל להפוך לרגיש יותר לזה, להרגיש. ומאחר ואנחנו נמצאים במערכת מיוחדת, אז בהתאם למאמצים שלי, לרצון שלי, להשתוקקות שלי, אני מתחיל להרגיש. כך מתפתח הילד: הוא רוצה להפוך להיות גדול, הוא כל הזמן משׂחק ללא ליאות, חוקר הכל מסביב.
אנחנו מתפלאים: כיצד זה שילדים יכולים לראות את אותו הסרט או לשמוע אלף פעם את אותו הסיפור? עבורנו זה אלף פעם, מפני שאנחנו כבר לא מתפתחים. ואילו הילד חי באגדה הזאת. היום הוא שומע על כיפה אדומה, ובשבילו זהו סיפור חדש לחלוטין, לא כמו שהיה אתמול. אתה מביט עליו: "בסדר, אני אספר, שישב בשקט, יירגע, יקבל הנאה…". אך הוא שומע את האגדה הזאת בכל פעם מחדש! ולמרות שגם הוא יודע אותה בעל פה, בכך שהוא חוזר יחד איתך, הוא חי אותה מחדש. בדיוק כמו שאתה צריך למשל לאכול היום, למרות שאכלת אתמול, כך גם הוא!
לכן כל העבודה שלנו, היא בפיתוח הרגישות לכלים החדשים שיהיו לנו.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 23.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כוחו של ספר הזוהר
זמן ההכנה
הליכה במעגל או תנועה קדימה?
