אב באהבה

בתשעה באב מכוונת אותנו חכמת הקבלה להסתכל פנימה ולראות את הקשר שבין אהבת העצמי והריחוק מהזולת לבין חורבן הבית. מנגד, ט"ו באב, חג האהבה, מסמל את איחוד הלבבות כדרך לחזור מן הגלות ולזכות באושר ובאהבה אינסופיים.

תשעה באב: קיץ, חם, בתי קפה סגורים, שידורים ממלכתיים בטלוויזיה, שירים עצובים ברדיו, אסור ללכת לים, חורבן. עד כאן הגרסה המסורתית-אסוציאטיבית.

כמו במועדים האחרים, גם בתשעה באב מכוונת אותנו חכמת הקבלה להסתכל פנימה. היא מדברת על חשבון נפש, על בירור היחסים בינינו כיחידים וכעם ועל החורבן שבלב.

עד חורבן הבית התנהלו היחסים בין בני האדם בהרמוניה, מתוך אהבת הזולת, בדומה ליחסים בין בני משפחה. החורבן מסמל את אובדן האהבה ואת הפירוד שהשתלט עלינו מאז.

אהבת הזולת שזורה כחוט השני בתולדות העם היהודי. אברהם היה הראשון שהציע אותה לבבלים כשיטה להתעלות מעל האגו שפרץ באותם ימים. לימים נקראה השיטה שלימד חכמת הקבלה, והמרכיב המרכזי שבה הסדיר את היחסים בין האדם לחברו כאמצעי להתקשר לכוח העליון. המעטים שהתקבצו סביב אברהם היו לקבוצת המקובלים הראשונה בהיסטוריה. עם השנים התרחבה הקבוצה לאומה שלמה – האומה הישראלית – שבבסיסה ניצבת אהבת הזולת.

משה שכלל את השיטה שגילה אברהם, והצפין את המסלול אל הרוחניות בספר הקבלה הפופולרי ביותר בעולם – התורה. הוא דיבר על ערבות הדדית והוביל את העם אל מעבר לפירוד שאיים לאחוז בו תחת "הר השנאה" – הר סיני. האיחוד הרוחני הביא הצלחות גשמיות, ביניהן כיבוש הארץ ושגשוג בתקופת הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה. אבל אז התחיל השבר…

שוב פרץ האגו הסורר, אלא שהפעם לא היה מי שידריך איך להתעלות מעליו. תהליך ההידרדרות התחיל והפילוג הלך והעמיק. החורבן הפנימי הוביל לחורבן חיצוני – בית המקדש הראשון נחרב.

הבקיעים שסדקו את יסודות האומה עם חורבן הבית הראשון התרחבו למכתשים עמוקים. רבי עקיבא ניסה לעצור את המפולת, אך איש לא שמע לו. כתוצאה משנאת החינם נפל העם ממדרגתו הרוחנית ונעשה "עוד עם" ככל העמים.

לאחר אלפיים שנות גלות שאליה יצאנו עם חורבן הבית השני, חזרנו לארץ והקמנו את מדינת ישראל, אלא שעדיין קיים חוסר התאמה בין השתלשלות האירועים הגשמית לבין מידת התפתחותנו הרוחנית, כך שעל אף שהקמנו מדינה עצמאית, אנחנו שרויים עדיין בחורבן.

נראה שהאגו התעצם עד כדי כך שאיננו מסוגלים אפילו להקשיב ולשמוע, וזה בדיוק החורבן – חוסר הרצון שלנו להיתקן ולהשתנות. הגענו למצב הכי נמוך ומכאן אפשר רק לצמוח, מתוך השפל יבוא הפתרון.

תחילה עלינו לגלות את הרע, לראות עד כמה התרחקנו זה מזה, ולהבין שהאגו הוא שמונע מאיתנו לשוב ולהתחבר. לאחר מכן עלינו לגלות שחוסר הקשר בינינו הוא הבעיה, שהכול תלוי ביחסנו לזולת ושהתקומה היא רוחנית בלבד.

מחדשים את הקשר

חכמת הקבלה מלמדת שכאשר ננסה לחדש את הקשר בינינו מתוך רצון אמיתי, נקבל תמיכה מחוקי הטבע. כמו בני זוג שרבים זה עם זה, וכשהם משלימים האהבה ביניהם מתחזקת.

לצד הצער על החורבן, מביא איתו חודש אב גם משב רוח של אהבה, שאותה אנו מציינים בחג האהבה העברי – ט"ו באב. לא במקרה היום שמסמל את החורבן והיום שמסמל את האהבה חלים באותו החודש.

ט"ו באב מסמל את הקשר שכבר חודש בין הנשמות וכתוצאה מכך גם בין הנשמות לבין הכוח העליון, ולפיכך הוא מסמל את הדרך לחזור מן הגלות. רק כשנחדש שוב את קשרי האהבה בינינו, נוכל לעלות לדרגת קיום חדשה, מהחורבן לעבר האושר והאהבה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/CbYDs

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest