דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אבות בשבי ילדיהם

אבות בשבי ילדיהם

הזמן שלנו נקרא "ימות המשיח". עליו כתוב ש"בעיקבא דמשיחא חוצפא יסגי". זאת אומרת, יתגלו כלים דקבלה מאוד קשים, כבדים, שנאה גדולה תבוא לעולם, ומלחמת גוג ומגוג תתפרץ בכל עוצמתה. העניין הוא, שאחרי "צמצום א'" ואחרי ההחלטה שהתחתון רוצה לקבל רק בעל מנת להשפיע, כל עולם אין סוף מסתדר לפי ה"מסָכים", לפי היכולת של התחתון להשפיע לאין סוף שהוא העליון.

העולמות מסודרים בסדר הבא: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. אדם קדמון זה הכתר. אצילות זה חכמה וג"ר דבינה. בריאה זה ז"ת דבינה, יצירה זה זעיר אנפין ועשיה זה מלכות.

אחרי "צמצום ב'" והשבירה אפשר לעבוד רק עם כלים דהשפעה שזה כתר חכמה וג"ר דבינה. כשמעלים את הכלים האלו מבי"ע לאצילות הם נקראים "ישר-אל", ישראל. הרצונות הללו קלים, אפשר לתקן אותם.

אבל את הכלים הקשים אי אפשר לתקן, הם כבדים מדי, קשה להעלות אותם. זה אפשרי רק בחיבור שלהם עם רצונות אחרים. אבל בלי לצרף לגלגלתא ועיניים את הכלים הקשים, הכבדים, העבים, גלגלתא ועיניים לא יהיו שלמים, הם יהיו חסרי האחוריים שלהם – האח"פ.

הרצונות הללו של האח"פ נפלו למטה מפרסה ונמצאים בשבי של הרצונות הנקראים "אומות העולם". כל עוד שהרצונות מסוג אומות העולם, מה שנקרא ה"בנים", הכלים שנמצאים למטה, לא יתחילו להתעורר ולא יאירו את הכלים דאח"פ העליונים שנפולים בהם, האח"פ הזה לא יוכל לעלות ולהצטרף לכלים דלגלתא ועיניים העליונים.

זה אומר, שישראל לא יכולים לצאת מהגלות כי אומות העולם מחזיקים אותם. או אפשר להגיד שהאבות, שזה גלגלתא ועיניים, לא יכולים לגדול כי האח"פ שלהם נמצאים למטה בתוך הכלים דגלגלתא ועיניים של הבנים שלא משחררים אותם ולא מעוררים אותם.

בזה שאח"פ דעליון נפלו לתוך גלגלתא ועיניים דתחתון, הם נתנו לנו יכולת להשפיע לעליונים ולהיות קשורים למקובלים הגדולים, לנשמות הגבוהות שכבר תיקנו את עצמם ומחכים עכשיו עד שאנחנו נמשיך לתקן אותם.

כל האח"פים של כל המדרגות העליונות נפלו למטה למדרגות התחתונות. להתעורר, ובכך לעורר גם את האח"פ דעליון, זה תלוי בגלגלתא ועיניים של התחתון שלתוכו נפלו האח"פ דעליון.

אח"פ דעליון שנמצא בתוך גלגלתא ועיניים דתחתון נקרא "מ"ן", תפילה. ולכן אנחנו מעוררים את המ"ן על ידי זה שאנחנו מעוררים את הגלגלתא ועיניים שלנו. אבל כל זה אנחנו עושים בשביל לעשות נחת רוח לבורא, לעליון. המדרגה העליונה היא תמיד הבורא עבורנו.

זה נקרא "לעשות נחת רוח לבורא": לעורר את הגלגלתא ועיניים של עצמך כך שאתה תידבק לאח"פ דעליון שנפל לתוכך, ותעשה איתו ממש "פרצוף" אחד ובזה תעורר אותו לעלות. זה נקרא שאתה מעלה מ"ן, או תפילה.

הגלגלתא ועיניים דתחתון נכנסים לתוך אח"פ דעליון כמו טיפת זרע שנכנסת לרחם, כמו ולד בתוך הרחם שרוצה להתפתח שם. בכך הוא מחייב את הרחם, את האח"פ דעליון לעלות למעלה ולקבל אור כפול, שזה נקרא "הבכור נוטל פי שניים", הבכור שמקבל פי שניים כדי להעביר, גם לנו.

מתוך ההכנה לשיעור, 06.06.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest