בקש כל מה שתרצה!

למען האמת, לא חשוב כל כך איזו סוג של עזרה האדם מבקש מהבורא. העיקר שיבקש. בכל רגע! שאף פעם לא ישכח שאין עוד מלבדו – טוב ומטיב. שכל פרט קטן שמתרחש איתו יקשור אותו לבורא.

הרי בדרך כלל האדם חושב שעוד לא הגיע הזמן לפנות לעזרה ושהוא בעצמו צריך לעשות משהו – להגיע להצלחה בכוחות עצמו, לעשות פעולות מסוימות ורק אחר כך לפנות לבורא. אך זה לא נכון! לא דרושות שום פעולות. כל השיטה מיועדת כדי לגלות את הבורא!

ולכן ככל שאתה פונה אליו יותר, ככל שאתה מרגיש את עצמך יותר תלוי בו, כמה שחזק יותר אתה מנדנד לו, כך בהדרגה אתה מעביר אליו את כל האחריות על מה שמתרחש איתך, כך אתה תדאג פחות. לפי התוכנית שלו הוא ידחה אותך, יסתתר, ישים בפניך מכשולים והסתרות שונות. ואתה למרות כל זה תתרגל כל הזמן לחפש אותו ולפנות אליו.

זוהי הדרך הקצרה והבטוחה ביותר. והיא לא דורשת שכל רב, רק התמדה. אם האדם מעמיד כך את עצמו ולא שוכח זאת, (בעזרת כך שהקבוצה מזכירה לו), אז הוא בפנייתו התמידית לבורא, לכוח העליון, לטבע, בטוח מגלה כיצד לפנות, בשביל מה ולמה. הוא הולך להכיר את האופי של הבורא. על איזה בקשות הוא עונה ועל איזה לא. בזכות הרצון הקבוע שלו להיכנס לתוך הקשר הזה, לתוך הדיאלוג עם הבורא, האדם מתחיל לברר את הבורא.

על זה כתוב, "עשה כל מה שכוחך לעשות, חוץ מצא". כלומר צריך לבקש על הכל אפילו בלי לחשוב יותר מדי. לבקש פשוט. כמו שמבקש ילד קטן התופס כל דבר שבא לידו וכל הזמן מנדנד לאימו: "תני, תני, תני!" ולאחר הפניות האלה כבר יבוא הבירור: מה באמת כדאי לי לבקש, היכן כאן ה"מצווה", היכן ה"עבירה", והיכן ניתן לי חופש הבחירה, איזה תגובות שונות מעוררים מעשיי. כך האדם לומד.

התועלת מהפניות האלה היא שכך אתה לא תתבלבל לחשוב שהכל תלוי בך או בסביבה. אתה תחבר יחד את כל שלושת המרכיבים: את עצמך, את הקבוצה ואת הבורא ותכוון אותם לכיוון הנכון – לכוח העליון, לתלות בו. ואחר כך אתה תתחיל לברר כיצד אתה פונה: האם הפנייה שלך מכוונת לתועלת שלך, לתועלת הזולת או הבורא? כך זה מתברר בהדרגה בדרך.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 17.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תפילה, היא אמצעי לשינוי עצמי
הנקודה ההתחלתית שלי
לגלות את הבורא? – ההזמנה התקבלה!