חכמת הקבלה – מדע חברתי

הערה: מקובלים גדולים הקדישו תשומת לב רבה לעתיד החברה וכמוהם גם בעל הסולם הקדיש את המאמרים "השלום" ו"השלום בעולם", אולם נדמה ש"חכמת הקבלה" עוסקת בנושאים פנימיים אחרים.

תגובתי: "חכמת הקבלה" זו לא מיסטיקה ולא חכמה תלושה מהחיים, היא מיושמת דווקא בחברה ורק בחברה, ומכאן חוסר ההבנה העיקרי של "חכמת הקבלה".

אנשים סבורים שהם ישבו בחדר נפרד שקט, יעסקו במדיטציה ולאט לאט יתחילו להיכנס ל"עולם העליון", אך בבואם ללמוד את השיטה הם חווים סביבם חברה פעילה של אנשים שלומדים, דנים, ומבררים שאלות כמו קבוצה רצינית של חוקרים.

ב"חכמת הקבלה" כמו במדע, התהליך מחקרי וההשתתפות הדדית ומנומסת. התהליך אינו דומה לפעולות מיסטיות בהם אנשים יושבים לבדם בחדר או שחיים במנזרים מרוחקים ומבודדים, אלא הכול נמצא בתוך הקבוצה ורק בתוכה. בקשר הדוק ומתוח בין האנשים, בחיפוש ובצמּידות גדולה ביניהם הם משיגים "מצב של מתח" שבו נפתח פתח למצב הבא, לעולם הבא. הדבר העיקרי בחכמה הזו הוא המרכיב החברתי ולכן רבים אינם מבינים במה עוסקת "חכמת הקבלה".

שאלה: האם ישנה סיבה לכך שבעל הסולם חיבר את מאמרו "הדור האחרון"?

תשובתי: גם לפני בעל הסולם בתקופת הנביאים לפני כשלושת אלפים שנה, כתבו על ארגון החברה. בית המקדש היווה מקום מרכזי של ארגון החברה שבו כל האנשים ביצעו פעולות של איחוד ועל זה מסופר במקורות קדומים, התורה מדברת רק על זה. אחרי יציאת מצרים משה מוביל את העם למדבר ומסביר שכדי ליצור חברה תקינה ולהקנות חינוך נכון לילדים עליהם להתארגן בעשיריות.

משה עושה כעצת חותנו יתרו כהן מדיין, שייעץ לו לחלק את העם לעשיריות, מאות ואלפים ולקבל עליהם חוקים וכללים של התנהגות הדדית.

עצותיו של יתרו התקבלו ע"י משה משום שהתבססו על חוקים רוחניים עליונים של איחוד, שאפשרו לאנשים להרגיש את העולם העליון דווקא בקשר ביניהם ועל זה מתבססת "חכמת הקבלה".

במרכז המבנה החברתי עומדת המצווה העיקרית בתורה "ואהבת לרעך כמוך", אליה צריך להגיע וזוהי דרך מאוד לא פשוטה. לכן את "חכמת הקבלה" לא מצרפים למבנה החברתי, אלא מממשים אותה במבנה חברתי נכון שיוצר יחסים חברתיים חדשים, ומתוכם אנשים יוכלו להרגיש את העולם העליון.

מתוך שיעור וירטואלי, 8.10.2017