קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איזה תפקיד ממלאת השמחה בחיבור?
תשובתי: השמחה מחזיקה את החיבור בין אנשים שמתכוונים להתחבר. בחיבור אנשים מרגישים התפרצות של שמחה, וכך קל להם יותר להחזיק בחיבור. לכן הם מרגישים שכדאי להם להיות יותר ויותר קרובים זה לזה.
לכן אני חושב למשל שהעמים הדרום אמריקאים בסופו של דבר יתקדמו ויהיו הראשונים שנכנסים לחכמת הקבלה. וכך הם ישיגו אותה וגם את מה שהיא מחייבת לתת לכל בני האדם. זאת אומרת, הרגשת חיבור, הרגשת אהבה, הרגשת קרבה, הרגשת חום, כל זה יורגש. דרך העמים האלו גם כל האנושות תראה עד כמה החכמה הזו מעניקה לאדם שמחה וביטחון, כך גם כל יתר העמים יתקרבו לחכמת הקבלה.
שאלה: בהקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה, בעל הסולם כותב באות ה', "ויש לדעת, שהחיבור ופירוד הנוהג ברוחניים אינו אלא בהשוואת הצורה ובשינוי הצורה, כי אם ב' רוחניים הם בצורה אחת הרי הם מחוברים יחד והם אחד ולא שניים. שהרי אין מה שיבדילם זה מזה". מה תהיה נקודת החיבור בין שני אנשים או יותר, שמטבעם שונים זה מזה, ולפעמים אפילו מנוגדים?
תשובתי: נקודת החיבור תהיה כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד". הם יגלו נקודה משותפת שקושרת את שניהם יחד, שיש ביניהם משהו שלישי, שהוא שניהם יחד. כך הם ירגישו שאין בעולם שניים-שלושה מיליונים, מיליארדים, אלא כולם יתחילו להתחבר עד כדי כך שאף אחד לא יוכל לנתק את עצמו מהזולת. בסופו של דבר, כולם יהיו "כאיש אחד בלב אחד".
