קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בתורות המזרח מדברים הרבה על ביטול. מה ההבדל בין הביטול שעליו מדברים בתורות המזרח, לבין הביטול שעליו מדברים בחכמת הקבלה?
תשובתי: לצערי אני לא מכיר לעומק את תורות המזרח, אבל עד כמה שאני מבין, ההבדל הוא שבחכמת הקבלה אנחנו מבטלים את עצמנו כלפי הכוח עליון, כלפי הבורא, ורוצים להידמות לו ברצון להשפיע, ברצון לתת, לעזור לאחרים, לצאת מעצמנו, ולא להישאר כל הזמן בתוך הקונכייה שלנו, בתוך הכלי שלנו. זה ההבדל.
שאלה: אמרת לצאת מעצמי לאחרים, לתת לאחרים. אני יודע שהמימוש המעשי של חכמת הקבלה זה באמת במסגרת קבוצתית, עם הדרכה של מורה מקובל. שמעתי שגם במסגרת הקבוצתית האדם עובד על ביטול עצמו כלפי אחרים. על מה מדובר?
תשובתי: כן, בכך שהאדם לא רוצה לקבוע שום דבר, אלא מה שמתגלה בו הוא מקבל כי זה מגיע מהבורא, ורק בזה הוא קושר את עצמו.
שאלה: המורה שלך, הרב"ש, מסביר שאם אדם רוצה להתפתח מבחינה רוחנית ולהתקרב לבורא, יש שיטה שהוא עובד עם אנשים, בעבודה עם אנשים שלומדים איתו את חכמת הקבלה, ועליו לבטל את עצמו. למה אדם צריך לבטל את עצמו כלפי השותפים שלו ללימוד?
תשובתי: כי אין לאדם יותר מהרצון האגואיסטי שלו, הרצון לקבל, וכדי להיות דומה לבורא, להתקרב לפעולות הבורא, עליו לבטל את האגו האגואיסטי שלו, ולעסוק יותר בהשפעה. זה כבר שייך רק לבורא, לכן אדם שרוצה להידמות לבורא נקרא "אדם", אדמה לעליון.
