שאלה: בויקיפדיה, חכמת הקבלה מוגדרת כלימוד דתי, מיסטי, אזוטרי ביהדות, שהופיע במאה ה–12 והתפשט במאה ה–16. כיצד יש להבין זאת? תשובתי: לא ניתן להבין זאת בשום צורה, מכיוון שאלה הן השערות של בני אדם ולא יותר מכך. הערה: אך אנשים נכנסים ...
להמשך קריאה
שאלה: בחכמת הקבלה, תחת המילה "גשמי", אנחנו מתכוונים לרצון לקבל, ותחת המילה "רוחני", מתכוונים לרצון להשפיע. אלה תחומים של העולם הפנימי של האדם, רגשות. אז מה זה העולם הפיזי שלנו: הרים, כוכבי לכת, שמיים, צמחים וכולי? האם הדברים האלה מרוחקים מקבלה ...
להמשך קריאה
מתוך ידיעה מדעית שקראתי באתר חדשות: "אסטרונומים שעקבו אחרי 200,000 גלקסיות בשביל החלב, ראו כיצד היקום לאט לאט גוסס. במשך שני מיליארד שנה, הפכו הכוכבים שלו לפי שניים יותר עמומים. למסקנה הזאת הגיעה קבוצה בינלאומית של אסטרונומים, שמדדה את פליטת האנרגיות של ...
להמשך קריאה
שאלה: האם אי פעם חשבת שתעסוק בחכמת הקבלה? מתי לראשונה הופיעה אצלך המחשבה הזאת?
להמשך קריאה
אנו מרגישים משהו סביבנו רק לפי מידת החשיבות שלו כלפינו. במשך התפתחותנו, האגו גדל אך חסר לו חינוך. לכן נעשינו פרימיטיביים יותר מאבותינו. (שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל)
להמשך קריאה
כדי להתפתח אדם צריך שיהיו לפניו דוגמאות, אבא, אימא, ממש כמו אצל בעלי חיים. האליטות מספקות לנו דמויות להערצה, ספורטאים, דוגמניות, אנשי בידור, כך קל יותר לשלוט בנו. (שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל)
להמשך קריאה
שאלה: היום חכמת הקבלה הפכה ללימוד אופנתי. החסידים שלה הופכים להיות אנשים בולטים, כגון מדונה. האם זה מפריע או עוזר למטרה הגלובלית שלך: להביא את האדם לטבע הרוחני?
להמשך קריאה
לא אחת שאלנו את עצמנו איך כוכבים ומזלות משפיעים על חיינו. חוסר היכולת שלנו לנחש מה צופן לנו העתיד ואילו הפתעות מכינים לנו החיים, רק הופך את הקריאה בכוכבים כה מושכת.
להמשך קריאה
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי