שאלה: איך אני מעורר בתוכי את המחשבה על הייחודיות של הבורא?

שאלה: היה לנו שיעור מיוחד ומעניין אבל אנחנו שקועים בהקשבה. מניסיוני, אומר שבמקרה הזה קשה מאוד להישאר בכוונה, כמו למשל, בזמן קריאת ספר הזוהר. איך אפשר לחנך בתוכי רגש, כדי להימצא בזמן השיעור כל הזמן בכוונה, ללא קשר לחומר שלומדים?

שאלה: כאשר אדם מגלה נצחיות, מגלה דרגה רוחנית, האם העולם הזה נשאר כפי שהוא או שהוא נעלם?

שאלה: מאיפה הופיעו הבניינים וצורות הבנייה של פעלים? האם יש להם שורש רוחני?

שאלה: כיצד פעולות אגואיסטיות גשמיות, כמו למשל לימוד, מסוגלות להוציא כוח רוחני  של השפעה  מהעולם העליון?

שאלה: מה זה אומר לחשוב ולהרהר? האם אני פשוט צריך לשבת ולחשוב שאני רוצה להשיג רוחניות? או שהכוונה היא לפעולות שלי ביחס לחברים?

שאלה: מי בונה גשרוני קשר בינינו, אנחנו?

שאלה: האם אנחנו יכולים לבצע התקפה בקבוצה, וכיצד עושים זאת בצורה נכונה?

שאלה: במה שונה חכמת הקבלה משיטות פסיכולוגיות להשגת הרמוניה עם עצמך ועם העולם הסובב? במושג הרמוניה הכוונה לרווחה וכל טוב בכל תחומי החיים של האדם.

שאלה: מה הכוונה "השגת שש ספירות של זעיר אנפין", אם את החלק הנשי שבי מגלמת "מלכות"?

אנו אוהבים את המנוחה, ואנו שונאים מאד את ענין התנועה, עד שאין אנו עושים שום תנועה, זולת בשביל השגת המנוחה. והיה זה, בשביל שהשורש שלנו אינו בעל תנועה, אלא בעל מנוחה, שאין התנועה נוהגת בו כלל וע"כ הוא ג"כ נגד ...

שאלה: כיצד הבורא, שהוא טוב ומטיב, יכול היה להמציא את כל העיוותים, שיש בעולם? כיצד המקובלים בוחנים ורואים זאת?

"וזהו דבר הצמצום, אשר הרצון לקבל, הכלול באור א"ס ב"ה, המכונה מלכות דא"ס, שה"ס מחשבת הבריאה שבא"ס, כנ"ל, הכוללת כל המציאות, קישטה בעצמה להתעלות, ולהשוות צורתה ביותר, לעצמותו ית'. וע"כ, מיעטה את רצונה מלקבל שפעו ית', בבחי' הד' שברצון, כמו"ש ...

שיעור הקבלה היומי לצפייה, להאזנה ולהורדה. בשיעור לומדים מתוך מקורות חכמת הקבלה. השיעור מבוסס על המאמרים הנבחרים המרוכזים בחוברת "סוכות".

שאלה: האם התפקיד של הנברא זה לפתח רצונות שהוענקו לו על ידי הבורא? אלו פעולות חופשיות יש לנברא ביחס לרצונות שאנחנו מגלים במהלך החיים?

העולם הרוחני הפוך לעולם שלנו. כל מה שבעולם שלנו נחשב חיובי, בעולם הרוחני נחשב לשלילי ולהיפך. את ההופכיות הזאת צריך לגדל בתוכנו, ואז היא תהיה באיזון עם העולם שלנו, בצורה של שני קווים: ימין ושמאל.