קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם אני הבנתי נכון, שקיים הצד החיצוני של הפצתנו והסברתנו שעלול להיראות כארצי לחלוטין, אבל בתוך ההסברה צריך לעבור צינור שדרכו זורם האור העליון ונותן הרגשה שטמון בו כוח מיוחד כלשהו?
תשובתי: זה נכון, ואפילו אין צורך להתבייש ולהסתיר זאת! אנחנו לא מגיעים כדי לחנך אנשים ולשחק איתם במשחקי חברה. ידוע לנו איך לסדר את החיים שלנו, והיכולת הזאת נובעת מתוך הבנת הטבע. אנחנו למדנו לנצל את הכוח הבונה שמתגלה בתוך החיבור בין האנשים.
אנחנו יודעים כיצד בונים את הקשר הזה בין האנשים, כדי שבתוכו יתגלה הכוח שבונה, מתקן ומשנה את הכול. ואלה לא סתם מילים, אלא עליך להקרין מתוכך אור, כמו משה שירד מהר סיני עם לוחות הברית בידיו, כוח שמסוגל לשנות ולתקן את הכול. האנשים צריכים להרגיש זאת בך.
גם אנשים אחרים ישמיעו דברים דומים, אך לא יהיה בתוך מילותיהם מילוי פנימי, רגשי שקובע את הכול. ואלה לא סתם רגשות, אלא זהו אור שצריך לפעול. האור משפיע על האנשים בזמן ההסברים שלך והוא גם יתקן אותם ויקשור אותם אליו, כדי שבזמן העבודה שלך עם חסרונותיהם אתה תמצא בתוך הקבוצה את הבורא, את האור, ממש את כל השרשרת הזאת.
לכן, כשאתה יוצא להפצה, מצד אחד צריכים להסביר במילים, כלומר, לפעול ברמה גשמית ארצית, אבל קודם כל עליך להיות מרוכז כולך לתוכן הפנימי כדי להעביר לאנשים את האור ולעורר בהם את הרגש. אם זה לא נמצא, אז אין סיבה לצאת.
אחרת אתה רק מקלקל. האור שהיה צריך לבוא ביחד עם ההסברים שלך, ולא בא בגלל חוסר המאמץ הפנימי שלך, יתגלה "מצידו האחורי" ויעורר כלפיך בוז ושבירה. כי על ידי הכרת הרע, בדרך הייסורים הארוכה, אתה בשלב כלשהו, לא בזמן הקרוב, בסופו של דבר תגיע למימוש הנכון.
המאמצים הפנימיים שמושכים את המאור הם הערבות. כדי שתתגלה התורה בינינו, חייבת להיות בינינו הערבות, הדאגה ההדדית, החיבור ההדדי, השוויון הכללי, שבו כל החברים כמו איש אחד בגוף אחד. זה קודם כל! ברגע שזה קורה, אנחנו יוצאים להפצה ואז מצפה לנו ההצלחה.
אתה צריך לפעול רק במידת ההכנה שלך. ואז אתה תפנה לקהל ביחד עם האור שאתה מחזיק בתוך הכלי הנכון שלך. בחיבור הנכון שלך עם הקבוצה מתגלה האור הרוחני, עדיין לא מגולה לגמרי, אלא כ"אור מקיף" שכבר נמצא בך.
יחד איתו אתה כבר יכול לפנות לאנשים, כדי שזאת תהיה פעולת האור ולא סתם דיבורים שבעזרתם אתה לא יכול לשכנע היום אף אחד. המילים לא ממש חשובות, העיקר שאתה תקרין את האור. ידוע שמשה היה "כבד לשון" וזה לא הפריע לו להיות מנהיג העם. אבל האנשים צריכים להרגיש שיש בך אור כלשהו ועליהם גם לרצות אותו.
זה אפשרי רק בתנאי שאתה מתחבר עם כל החברים ואתה חי חיי ערבות, או לפחות בהשתוקקות לערבות, שהיא הדבר החשוב ביותר בשבילך. אתה קודם כל בודק ובונה את התנאי הזה, ובעצם, דווקא את זה אתה יוצא להפיץ. לא משנה מה בדיוק אתה אומר, הצורה החיצונית תלויה באדם שאליו אתה פונה. אבל, העיקר הוא האור העליון שפועל ובוער בך ואנשים מרגישים זאת. כי קיים בתוכם חסרון שהתייאש מקבלת המילוי ורוצה דווקא את האור הזה.
אנחנו לא מתקשרים זה לזה בעזרת דיבורים, אלא רק בעזרת האור שקיים בכל אחד מאיתנו בשביל כולם. בזכות זה הרצונות שלנו מתקשרים. ואם יש בך אור שמישהו אחר זקוק לו, אז הוא ידבק אליך. הוא רק יחכה מתי אתה שוב תתקשר אליו.
מתוך שיעור על פי מאמר ל"ח "יראת ה' הוא אוצרו" מתוך ספר "שמעתי", 01.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כדי שיכנס למוח ויתיישב בתוך הלב
הבית שלי מחול, והמבצר שלי?
כוח האור הוא נשק על
