מנת יתר של האור

בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה": "והנה כל ההפלגה הזאת תגיע אלינו רק על דרך ההתפתחות בזה אחר זה, בדומה להמשל הנ"ל, אשר גם המשא היותר כבד, האפשרות להגביה אותו, אם נחלקו לחלקים ולהגביה החלקים בזה אחר זה. ולאו דוקא התכלית הכללי מגיע אלינו כן, אלא אפילו התכלית הגופני, שהוא רק ענין מכין את התכלית הכללי, היא ג"כ באה אלינו בהתפתחות דרגתי לאטו. ולפיכך נתחלקו העולמות לפנימיות החיצוניות, שכל עולם ועולם יש בו הארות, המוכשרים לפעול בהתפתחות איטית, והם נקראים פנימית העולם."

כל המציאות מתחלקת לשני חלקים: חיצוני ופנימי. וההתפתחות היא תהליך הדרגתי, היא לא יכולה לקרות בבת אחת. בתהליך ההתפתחות עלינו לרכוש משהו מהמדרגה העליונה. וזה מתקיים על ידי התכללות: מה שאנחנו רוכשים, חייב לעבור בתוכנו עיבוד פנימי. ואז, מתוך המעשים שלנו אנחנו מתחילים להבין את השכל, את התוכנית ואת הפוטנציאל שיש בהם, והם מעלים אותנו לדרגה הבאה.

לכאורה, אני כמו ילד, מחקה את אבי, מעתיק פעולותיו בצורה מכנית. אך פתאום אני מתחיל להבין בשביל מה הוא עושה את זה, מדוע דווקא בצורה כזאת ולא אחרת. אני עושה ניסויים, מנסה לשנות משהו, צובר ניסיון, ובסופו של דבר, נעשה יותר חכם מאבי.

כך מתקדמת ההתפתחות האיטית, ובמהלכה, על ידי מעשינו, אנחנו רוכשים שכל ובעזרתו עולים למדרגה גבוהה יותר של מודעות. ושוב אנחנו מתחילים עם המעשים, אך הם כבר נבונים יותר, שוב רוכשים שכל חדש ועולים מעלה.

"ולעומתו יש הארות, המסוגלים לפעול רק בבת אחת. וע"כ כשמופיעים כאן בענפיהם שבעולם הזה ונתנים להם שליטה, אז לא לבד שאינם מתקנים, אלא המה גם מקלקלים. וענין זה מכונה בדחז"ל בהשם פגה, עד"ש ז"ל בעצה"ד באדה"ר, שאכלו פגה."

במילים אחרות, כאשר אור חזק מופיע בבת אחת בתוך הכלים, הם אינם מסוגלים לקבל אותו בצורה הנכונה. ואז זה מרעיל אותם. זה נקרא "פגה" (טרם בישולו). אם האור קודם היה מתקן את הכלים ורק אז נכנס, וכך שוב ושוב, ואם פעולותיו היו מחולקות לשלבים רציפים של תיקון ומילוי, אז הכול היה בסדר. אבל אם האור פורץ פנימה ללא תיקון מקדים, זה כמובן גורם ל"שבירת הכלים".

שאלה: האם זה יכול להיות מבחינה מדעית?

תשובה: בטבע ישנם הרבה תהליכים דומים, כאשר משהו נהרס תחת לחץ מופרז. לדוגמה, אני יכול לבנות מעבה גדול שיקבל ברקים ויתמלא באנרגיה, ואחר כך אני אשתמש בה שנה שלמה. אך יתכן שאני לא אוכל לבנות כלי קיבול כזה וברק יהרוס את המבנה שלי השביר מדי.

אם היינו יודעים איך להשתמש נכון באנרגיה של הטבע, לא היינו צריכים לשרוף פחם וגז. הבעיה היא שאין לנו מקלטי אנרגיה נכונים כדי לשאוב את כל הכוח מהרוח, מהגלים, מחום השמש, מההפרשים בין חום וקור, מהאנרגיה התרמית של כדור הארץ ושל האוקיינוס ועוד.

אם היינו יודעים איך להשתמש באנרגיה הזאת, אז לא היינו צריכים להשיג את מקורות האנרגיה הנוכחיים. אך איננו מסוגלים לזה, אין לנו כל מיכלים וכלים נכונים. הוריקן אחד מסוגל לספק חשמל לכל העולם במשך שנים, אבל אנחנו לא יכולים להשתמש בו. אם היינו מסוגלים לקבל אנרגיה של הוריקן לא בבת אחת, אלא בחלקים, בהדרגה, במשך עשר שנים, אז היינו מתמודדים עם זה. ובזה כל העניין של התיקון.

דוגמה נוספת: בעבר, למקרה הרעלה, את המלכים, בהדרגה, במנות קטנות, היו מרגילים לרעל. וכך בכל דבר, הרגל הופך לטבע שני. כל תיקון חייב להיות הדרגתי ותמידי.

מתוך שיעור על מאמר "שיפחה כי תירש גבירתה", 30.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נקודה שלתוכה נכנסת כל הדרך
כשלא מתחשק לגדול
לברר, לתקן, למלא