שאלה: האם אפשר ללמד את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" מבלי שהוא יקושר לדוֹגמה מוסרית או דתית?
תשובתי: הבעיה היא שאף אדם לא יכול לקיים את הכלל הזה אם הוא מתייחס לכלל הזה ככלל מוסרי. ומבחינה דתית, אנחנו רואים כמה שדתות ואמונות לא יכולות בכלל לקיים את הכלל הזה. אנחנו רואים זאת לפי ההתנהגות שלהם, ולא לפי קיום המצוות שלהם, כך שאף אחד לא יכול לקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך".
שאלה: בהקשר לזה בעל הסולם נותן דוגמה, אם לאדם יש רק כיסא אחד ולידו נמצא אדם בלי כיסא. והאדם יושב על הכיסא, ולא נותן את הכיסא שברשותו לאדם שלידו. הוא בעצם לא מקיים את הכלל של "ואהבת לרעך כמוך", כי הוא לא ממלא את צרכי חברו כמו שהוא ממלא את צרכי עצמו. איך ניתן ליישם את המצווה הזאת בתקופתנו, כשאנחנו כל כך עסוקים בהשגת סיפוק אישי ולא לוקחים בחשבון את הזולת?
תשובתי: האנושות מתפתחת כך שהאגו גדל מרגע לרגע, משנה לשנה, ולכן אין לנו שום אפשרות להתקרב לקיום הכלל "ואהבת לרעך כמוך". לכן אם הבורא לא ייתן לנו תנאים מיוחדים, וילמד אותנו בצורה מיוחדת שאנחנו צריכים לקיים את הכלל הזה בעצמנו, אז נישאר כמו שאנחנו היום.
שאלה: אבל זה לא סוג של דיכוי קשוח מדי עבורנו? הרי אנחנו בחיפוש מתמיד איך להיות חופשיים מכל לחץ חיצוני.
תשובתי: כן, כל הטבע שלנו וכל חוקי הטבע בדומם, צומח, חי ומדבר שאנחנו כלולים מכולם, פועלים כנגד הכלל "ואהבת לרעך כמוך", אין דבר יותר מנוגד לכלל הזה. לכן אין כאן אפשרות להגיד שפעם נקיים את הכלל הזה, אלא אנחנו נישאר בשנאה ובדחייה הדדית ולא תהיה לנו שום אפשרות לקיים זאת. מה שכן, נצטרך לצעוק לבורא מעל כל המצבים וכל ההפרעות, שהוא חייב להביא אותנו לקיום את הכלל הזה.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
