החוסן הלאומי נובע מהקשר בינינו

שאלה: החוסן הלאומי נובע מתוך החברה, מתוך החוסן של הפרט, המשפחה והקהילה, מהכוח שיש לכל ישוב ולכל עיר. מדובר במעגלים שכל אחד מהם הוא כמו חוליה בשרשרת, והכוח נובע בעצם מהאזרחים. כמו כן, החוסן הלאומי תלוי גם במערכת האמון שיש בין הפרט לבין מוסדות ההנהגה. מה יוצר את החוסן האמיתי בעם?
תשובתי: זה תלוי באופי של כל עם ואיזה חוסן הוא רוצה להשיג. כי כל אחד חי בתנאים פנימיים שונים ואופי שונה. אנחנו גם לא יכולים להשוות בין עם שחי בצפון, לבין עם שחי בדרום, ובתנאי טבע שונים. אומה יכולה לרכוש חוסן אמיתי אך ורק לפי מידת ההתקשרות של האומה בתוך עצמה, עד כמה בני האומה מרגישים שהם שייכים לעם אחד ולשורש אחד.
שאלה: מה יש בשורש שעליו אתה מדבר שהוא נותן כזו עוצמה?
תשובתי: לכל אומה יש שורש משלה, כל אומה נוצרה מזוג הורים שהיו פעם גבר ואישה שמהם היא התפתחה. לכן החוסן הלאומי נובע מהקשר שיש בצורה אינסטינקטיבית בין אנשים ששייכים לאותה אומה, או בצורה שהם מפתחים אותו. היום העולם מעורבב מאוד, אז כשמדברים על חוסן לאומי, כבר לא מדברים על דת אחת ולא מדברים על פסיכולוגיה פנימית אחת, אלא מדברים עליהם כאומה מפני שהם חיים על אותו שטח. לכן היום זו כבר לא אומה, אלא לאום, וזה כבר משהו שונה. אין בין חברי אותו לאום הרגשה פנימית ש"אחים אנחנו", אלא היום יש יותר הרגשה שכדי לשרוד חייבים להשתייך ללאום. החוסן לאומי כבר איבד את הצורה הקודמת, הפרימיטיבית הייתי אומר, שהייתה לנו כשהיינו שייכים ממש כאחים לאותו שבט, אלא הקשר בין בני אותו לאום קיים כדי לשרוד היום ב"ג'ונגל" הקיים בערים הגדולות. לכן כל אומה ואומה היום תלויה במידה שבה היא יכולה לחבר את עצמה למשפחה הלאומית, כי זה מקנה לה חסינות.
הערה: ציינת שאנשים מקבלים את החוסן שלהם מתוך זה שהם מתקשרים ביניהם. אבל ציינת שהחיבור שלהם לשורש הוא לא רק מתוך זה שהם מתכנסים ביניהם, החיבור שלהם לשורש, זו ההרגשה שהם שייכים לאותה משפחה, לאותו מקום ולאותו שטח.
תגובתי: למקום אחד, כנגד איום משותף.
שאלה: אמרת שכל אומה תלויה בכך שהיא יכולה לחבר את עצמה כמו משפחה או למשפחה. למה זה הדבר שישפיע על החוסן הלאומי שלה?
תשובתי: נניח אנחנו חיים באיזו מדינה אירופאית, ובתוך המדינה הזו יש עשרים זנים שונים. הדבר דומה לכך ששמת עשרים מיני עצים, פרחים, שיחים על קרקע אחת. במה הם תלויים? הם תלויים בכמה הם מקבלים מהקרקע, מהשמש, מהאוויר וכולי. מה שמגיע אליהם, מגיע לכולם. זאת אומרת, עלינו לחשוב על עצמנו כמו על משפחה אחת, אם נרצה או לא נרצה. למרות שאנחנו שונים מאוד, לכל אחד יש הרגלים שונים ודת שונה, אך אין מה שקושר בינינו. אבל מתוך זה שאנחנו נמצאים במצב אחד, תחת איום אחד מהטבע, מהמצב הכלכלי, מכל מה שלא יהיה, אז עלינו להתקשר כמשפחה אחת, למרות שאנחנו לא משפחה אחת.
שאלה: מה זה אומר להתקשר כמו משפחה?
תשובתי: שנתחיל להרגיש שאנחנו תלויים זה בזה.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", 18.6.2019