קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אמון הוא תנאי הכרחי בכל מערכת חברתית. מאז ומתמיד היה ברור שיש אינטרס פרטי ויש אינטרס משותף, חברתי, למרות קיומו של האינטרס הפרטי אנשים יכלו להתקיים זה לצד זה בצורה מאוזנת. היום יש תחושה שהאינטרס האישי עולה בהרבה על האינטרס המשותף, ומשהו מתפרק ונפרם במערכת היחסים הזו. רמת האמון מאוד מאוד נמוכה, מה בעצם נשבר בין הפרט לחברה?
תשובתי: צריכים להבדיל בין חוסר אמון בין אדם לממשלה שצריכה לנהל את הציבור, את העם ואת האדם הפרטי, לבין אמון בין האדם לסביבה, לכלל, לעם. העם והממשלה הם לא אותו דבר. זה קיים בכל העולם, ממשלות מתפקדות בצורה אגואיסטית, הן קודם כל חושבות על הטוב שלהן, על המטרה שלהן, איך לחזק את המעמד שלהן. אין דבר כזה היום, שאדם רואה שהוא לא כל כך מתאים לתפקיד ואז הוא מתפטר מהתפקיד ונותן את המקום שלו למישהו בעל יכולת. אלא ההיפך, הוא יכופף את כל הממשלה ואת כל המדינה, ולא חשוב לו אם הוא עושה פעולות שמזיקות למדינה ולעם, העיקר שיהיה טוב לו.
שאלה: מה הסכנה העיקרית כשמערכת האמון בחברה נשברת?
תשובתי: במצב כזה האדם מאבד את הקשר שלו לעם, למדינה ולקרקע עצמה. לא אכפת לו אם הוא יחיה כאן או במקום אחר. אין לפרט חשיבות להילחם עבור הממשלה, כי הוא לא מסתכל על המדינה, המדינה זה העם, וגם העם נמצא במצב שכל אחד חושב רק על עצמו, ואין חיבור לאומי למען מטרה משותפת. זו כל הבעיה.
תגיותאינטרס אמון הרב ד"ר מיכאל לייטמן חברה חכמת הקבלה מדינה מטרה ממשלה מערכת משבר קשר
