קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: הגיע אלינו שאלה: אמרת שלא יכולת להירגע וכל הזמן חיפשת משהו. האם הבנת מה אתה מחפש?
תשובתי: לא לגמרי, לא לגמרי. מטרת החיים, משמעות החיים, מה קורה איתי? באיזה אופן אני צריך לפעול כדי למצוא תשובה לשאלה? משהו בסגנון הזה.
שאלה: כלומר, היה משהו שלא סיפק אותך?
תשובתי: בטח. לא סיפק אותי העניין של חוסר התכלית.
שאלה: הייתה לך הרגשה שאתה חי בלי תכלית, עוסק במדע בלי תכלית?
תשובתי: בטח. בעיקרון הרגשתי שהטבע בפני עצמו לא סובל ריקנות, ריק, חלל ריקן. הטבע כאילו זועק על כך שיש מטרה ושהיא לכולם. אולי לכל אחד מטרה משלו, אבל האדם יכול למצוא אותה.
שאלה: ואת הצעקה הפנימית הזו הרגשת?
תשובתי: כן בטח.
שאלה: היה רגע שבו הרגשת שאם אתה לא משיג את המטרה, אז אין טעם לחיים?
תשובתי: כן, ודאי. הרגשתי כך במשך שנים רבות. הרגשה של חוסר משמעות.
