שאלה: האם אנחנו יכולים לסמוך על הכוח העליון שיכניס בנו קצת שכל?
תשובתי: הכוח העליון זה לא השכל העליון. אלא הכוח העליון זה מה שיכול להיות מעל האגו שלנו, ועם זה אנחנו לא במגע בשום דרך, אין לנו שום קשר למה שנמצא מעל לאגו שלנו.
שאלה: האם ממש לפני התהום שלפנינו, אנחנו יכולים פתאום לעצור ולהבין שעלינו לעלות מעל האגו?
תשובתי: איך? אני לא יכול לתאר את זה לעצמי.
שאלה: אתה לא היית רוצה לתת לנו הזדמנות שנצליח?
תשובתי: לא הייתי נותן הזדמנות לאדם בכלל.
הערה: בכל זאת, הבריאה היא אלוהית.
תגובתי: לא, אנחנו לא בריאה אלוהית. אנחנו לא יכולים לסמוך על כך שהבורא תמיד יגן עלינו ותמיד איכשהו "יסדר" את המצב שלנו. אני לא סומך על זה.
שאלה: יש לפחות איזה שביל קטן ללכת בו?
תשובתי: אני לא רואה באנושות הבנות כאלו. ואם נדבר על הבורא, בטח שהוא טוב ומיטיב, אבל יתכן ואת הטוב הזה אנחנו משיגים דרך ייסורים גדולים מאוד.
הערה: אנחנו רואים שזה באמת כך.
תגובתי: וזה עוד לא הכול, יכול להיות הרבה יותר גרוע. האדם הוא מערכת שלילית, והוא כל הזמן מתקדם לעבר השמדה עצמית, למעשה שום דבר לא יעצור אותו בדרך לשם.
שאלה: אנחנו יכולים למשוך משהו חיובי?
תשובתי: נקווה. אנחנו צריכים להתפתח כך, שנבין שהעבודה בפני עצמה היא גם משמעות. אנחנו בהכרח צריכים להפוך את העבודה שלנו לגבוהה ככל שניתן, זאת אומרת לכזאת שתרומם את האדם, שתהפוך אותו לאדם נבון.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
