שאלה: אדם צעיר כתב מכתב פרידה מהחיים, הרופאים לא נתנו לו יותר מחודשיים לחיות. ואז הופיע חברה שלו ואמרה לו שהיא בהיריון. "ממש הרגשתי איך המחלה עוזבת אותי. אני זוכר את המצב הזה, פתאום הופיעה בי הרגשת ביטחון. זהו, אני בריא", כך הוא תיאר זאת. מאז חלפו הרבה שנים, הבת הראשונה שלו כבר נשואה ועומדת להיות אימא, יש לו עוד בת ובן, והוא מקריא שוב את מכתב הפרידה שלו למצלמה ושואל: איך אפשר להעביר לאנשים שאנחנו אלו מחליטים אם לחיות או למות, רק צריך שתהיה לנו סיבה לחיות, זה מה שחשוב. האם באמת בכוחו של אדם להתערב כך בהשגחה העליונה, או שזה מקרה יוצא דופן?
תשובתי: כמובן שלא לכל אחד ניתנת האפשרות לסובב את הגורל. כדי שזה יקרה, עליו להיות מוכן מבפנים ולרצות לדחות כל דבר שיש לו לשם האמת, ואז אולי יצליח לו.
שאלה: גם בשלבים האחרונים של איזושהי מחלה?
תשובתי: זה יכול להיות גם באמצע החיים, לא חשוב איך.
שאלה: כלומר, הוא יכול להגיד אני מחפש את האמת, אני רוצה אמת, ואז כל דבר יכול לסגת, גם מוות וחולי?
תשובתי: כן. אז מגיע קו חיים חדש לגמרי, וניתנת לו האפשרות להעריך את אותה אמת ולהתקרב אליה.
שאלה: אם מתעוררת בו ההרגשה שהוא חייב לחיות כי צריך להיוולד לו ילד, והוא הבין שעליו לגדל את הילד, האם גם זה יכול להיות חיפוש חלקי של האמת, מהפך כזה באדם?
תשובתי: כמובן, זו סיבה לחיות, להתגבר על כל העבר ולהתחיל משהו חדש.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
