לא רואים את עצמנו

שאלה: יש משל שמדבר על זוג שעבר לדירה חדשה. האישה מסתכלת בבוקר דרך החלון, רואה את השכנה תולה כביסה ואומרת לבעלה, "השכנה עקרת בית לא טובה, תראה איזה בגדים מלוכלכים יש לה". הבעל שתק. כך כל יום הייתה מסתכלת דרך החלון, רואה את השכנה ואומרת אותו דבר. בוקר אחד כשהביטה דרך החלון היא ראתה שהשכנה תולה בגדים נקיים, אמרה לבעלה, "אתה רואה היום היא תולה כביסה נקייה, סופסוף היא למדה לכבס". ובעלה ענה, "לא, פשוט היום קמתי מוקדם יותר וניקיתי את החלון שלנו". נראה שכך נראים כל החיים שלנו, אנחנו מסתכלים דרך חלון מלוכלך על העולם ומגנים אותו. למה אנחנו לא שמים לב שהחלון שלנו מלוכלך ומבקרים אחרים?

תשובתי: כי יותר נעים לנו לבקר מה קורה אצל השכנים, אנחנו לא רואים את עצמנו.

שאלה: זה מפחיד להסתכל על עצמי, לכן אני כל הזמן רואה שיש לכלוך בחוץ. מתי אנחנו שמים לב שהחלון שאנחנו מסתכלים דרכו מלוכלך?

תשובתי: אם אין לך מישהו לידך, אתה לא תשים לב. מישהו שרואה אותך מהצד, אדם רציני שנמצא באותה דרגה כמונו, אולי אפילו קצת למעלה, כדי שיוכל להראות לך את זה.

מתוך התוכנית "חדשות ברוסית", 9.2.2023