מדוע להתנגד לחיבוק טוב

שאלה: מדוע הבורא הכין לנו עינוי כזה, שכל כך הרבה זמן לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת, ובסוף השתוללה שריפה נוראית, וברגע שהצליחו לכבות אותה אחרי מאמצים רבים, מייד למחרת התחיל לרדת גשם זלעפות שמפריע לפעולות ההצלה? אם הבורא מנהל את הכול, מדוע לא שלח את הגשם מוקדם יותר?

תשובתי: אז תשאל: מדוע בכלל הוא שלח לנו את השריפה? מה הטעם להדליק שריפה ואחר כך לשלוח גשם? כדי לכבות את האש? אם אתה אוהב מישהו, אתה לא תכה אותו כדי לרחם עליו אחר כך. ברור שהכול מגיע מהבורא. ברגע שהמטוסים סיימו לכבות את השריפה, מייד התחיל לרדת גשם, דווקא כדי ללמד אותנו משהו.

הבורא מדליק את האש, הוא גם מכבה אותה, ועלינו ללמוד מכך ולהסיק מסקנות. אנחנו נמצאים בתוך מערכת שמנוהלת במלואה על ידי האור העליון, דבר לא יוצא משליטתו, כפי שנאמר: "לב שרים ומלכים ביד ה'". הטבע הוא הבורא, ואין כאן שום בחירה חופשית. הבחירה שלנו היא ביחס למתרחש. אם יהיה לך יחס שונה, האם אז תהיה שריפה או לא? על ידי היחס שלך אתה תשנה את המציאות שלך, את ההרגשה שלך.

במקום להרגיש את האור העליון היורד בצורת "גבורות", כאש שורפת, תרגיש אותו כחום האהבה. זה תלוי ביחס שלך בלבד, אם אתה אוהב אותו או שונא! תאר לעצמך שעכשיו מחבק אותך אדם השנוא עליך ביותר, כיצד אתה קופא מפחד בגלל החיבוק הזה, או שאתה מחבק את מי שאתה אוהב, האם יש הבדל?

מהבורא מגיעה אלינו רק אהבה, אור, אך איננו מרגישים אותה ולא יכולים לקבל אותה. מלמעלה תמיד מגיע האור, רוצה למלא את הרצון הכללי של העולם כולו ואת הבריאה כולה. האור הזה מקדם בשיטתיות את הרצון אל המטרה, להשתוות הצורה עימו. בהנחה שהנברא מתארגן בצורה המתאימה, הוא ירגיש את היחס הטוב מלמעלה, ואם לא, ירגיש הפוך.

הכול תלוי רק בך! מלמעלה לא משתנה כלום. גם כשאנחנו אומרים שאנחנו יכולים לשנות משהו על ידי התפילה, להעלות מ"ן ולקבל מלמעלה תשובה מ"ד, המביא את המאור המחזיר למוטב שמשנה אותנו, כל זה לא משנה במאומה את השפעתו של האור העליון שמאיר קבוע ומביא את הנברא למטרה הסופית. כל השינויים הם רק ביחס להרגשתנו. הרכבת נוסעת למרות הכול, ודבר אינו יכול לעצור או להאט אותה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה", 07.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לעג או חוק בלתי משתנה?
אדם עם "חוש טעם" מפותח
מה זאת תפילה