״כתוב: והגית בו יומם ולילה, ולא כתוב: והבנת בו יומם ולילה. אם תבין – תבין, ואם לאו – שכר הלימוד בידך. והראיה מספר הזוהר, שאף על פי שאינו מבין, הלשון מסוגל לנשמה״. (הרמח"ל, קל"ח פתחי חכמה, בהקדמה)
״והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בספר הזוהר הזה. שבהם מתקיים הכתוב, כל הבן היילוד היְאוֹרה תשליכוהו. סוד התורה נקרא בן. היילוד, פירושו המושג. היאורה, זהו אור התורה. תשליכוהו, כמו תשכילוהו (סיכול אותיות) בספר הזוהר״ (זוהר לעם, בהעלותך)
״עתיד הקב"ה לפקוח עיניים, שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעולם הזה, כדי שיכירו את ריבונם. אשריהם הצדיקים, שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דבקות כאותה הדבקות״. (זוהר לעם, ואתחנן, סעיף ל״ה).
״ספר הזוהר לא יתגלה, אלא באחרית הימים, כי לפני כן לא יבינו רמזיו. מדרגת בעלי הזוהר, היא בכל הגובה של קכ"ה (125) מדרגות, אי אפשר להשיגם, מטרם ימות המשיח. וע"כ, לא היה יכול הזוהר להתגלות בדורות שקדמו לדורו של המשיח״ (בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר).
הרצון לקבל – אינו אגואיזם, אלא כוח ההתפתחות של הטבע. האגואיזם בא לידי ביטוי רק בהשתוקקות להתחבר ל"עשירייה". רק אז אנחנו מגלים את הכוח המפריע לנו. ניתן לתקנו רק על ידי האור העליון. ואת האור העליון ניתן למשוך רק על ידי רצון משותף.
צריך להעריך את אגואיזם – כוח
ההתנגדות לחיבור
בעשירייה. אין
להרוס אותו. זה בלתי אפשרי. אלא
להתגבר עליו על ידי כוח האור,
על ידי הבקשה לבורא.
רק המכירים בהכרחיות של החיבור
זקוקים לתורה, לאור העליון,
שמביא לחיבור
בהוי״ה.
קראו עוד בטוויטר שלי.