טיהור שכבתי של הרצון

"או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "תזריע", פרק י"ג, פסוק כ"ד).

מדובר על כך, שבמקום תיקון שלם נצפה נזק אגואיסטי. האדם כביכול מתנהג בצורה נכונה, טובה, נורמלית, אבל עדיין לא יכול להיות חבר מלא של החברה שעובדת רק בעל מנת להשפיע.

התורה מדברת על איך אנחנו מתקנים בהדרגה את החברה, בכך שמביאים את כולם להשפעה ואהבה הדדית מלאה, שבה אחר כך מתגלה הבורא.

כל השכבות של הרצון צריכות להיות טהורות, והעור במיוחד, מפני שזה החלק הכי עליון, הכי כבד לתיקון. לכן, מחלות עור אינן ניתנות לריפוי בעולם שלנו.

האגו מורכב מחמישה חלקים, שהם באופן אלגורי (משלי) תואמים למוחא, עצמות, גידים, בשר ועור. חמשת החלקים הללו צריכים להיתקן, בזה שנשפכים מבפנים החוצה. ואף שבכל רמה התהליך הזה נעשה יותר קשה, אבל הוא יותר טוב ואיכותי.

שאלה: שמתי לב, שסטייה פנימית בעבודת הגוף אינה גורמת לי להרגשת אי נוחות. אבל כל מיני תופעות בעור גורמות להרגשת מבוכה. איך אפשר להסביר את זה?

תשובתי: המערכות הפנימיות פחות או יותר ניתנות לריפוי. הן נמצאות בשיתוף פעולה הדדי גדול יותר זו עם זו, הבעיות שלהן מתגלות מהר יותר ומתוקנות בקלות רבה יותר. אבל כל הבעיות הפנימיות מוצאות על ידי הגוף החוצה בצורה של הפרשות שמופיעות על העור. אם הרופאים היו יודעים לאבחן לפי העור, אז רק לפי זה הם היו יכולים לקבוע את כל המחלות הפנימית.

הערה: רציתי לומר, שלא נעים לי בתקשורת עם אנשים אחרים. אם למשל, יש לי על היד איזו מורסה, אז אני מתבייש ללחוץ למישהו את היד.

תשובתי: זה מפני שאתה מתקשר עם האחרים דווקא בחלק החיצוני של האגו. ואילו השכבות הפנימיות יותר, הן נסתרות מהאחרים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 20.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תיקון בחברה ומחוצה לה
היטהרות על ידי אור חסדים
תיקון של הדרגה האחרונה