"לא כל חלקי התורה זהים, מנקודת מבט של האור הכלול בהם". חכמת הקבלה מציגה אותם בצורה משלה, היא לוקחת משם את הרגעים החשובים ביותר, המתייחסים להתפתחות הנשמה, ומעבירה לנו זאת בשׂפה שלה.
קיימות ארבע שפות שונות להצגת התורה, העברת שיטת התיקון שנקראת תורה (מהמילה הוראה): סוד, רמז, דרוש, פשט. חכמת הקבלה היא השׂפה המדויקת ביותר, היא מסבירה בצורה הטובה ביותר את השיטה. היא מעבירה אותה לא בצורה של תיאורים של העולם שלנו, חוקי התנהגות גשמיים, מצבים אגדתיים ותיאורים הרחוקים לאדם המודרני. אנחנו משתמשים בכתבי המקובלים: ספר הזוהר, פירוש לחמשת חומשי התורה, ומהזוהר יצאו כל שאר ספרי הקבלה (של המקובלים כמו האר"י, הרמח"ל, הגר"א, בעל הסולם).
רק על ידי לימוד ספרי המקובלים, אנחנו יכולים לעבור לטקסט של התורה ולהבין על מה היא מדברת, כמובן שכל התורה מספרת על התיקונים הרציפים שלנו, על המצבים של הנשמות שלנו בעולם האצילות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 17.10.2010
ראה מאמרים קודמים בנושא:
הכול מתחיל מהסוד
מהענף אל השורשים הרוחניים
השפה המציאותית ביותר