אם במשך הסדנה הצלחתי להתחבר עם ליבם של החברים והתחלתי לדבר לא לחיצוניות שלהם אלא לפנימיות, לליבו של האדם, אז אחר כך אני צריך לשמור על עצמי להיות במצב כזה, בסדנה כזאת במשך כל היום, עד לסדנה הבאה למחרת.
אני צריך להחזיק בתוכי את ההרגשה הזאת שהלבבות של החברים מחוברים יחד, ולא להיפרד מהם, אלא כל הזמן להשתדל למצוא רצון משותף יותר ויותר חם, יותר ויותר מעורבב, חזק, שבו אנחנו מתחברים לאחד שלם ומשתדלים לגלות את האחד הזה, שזה הבורא.
במצב כזה צריך להיות ללא הפסקה, כדי שהסדנה אף פעם לא תיגמר.
ידיעות קודמות בנושא:
לב מדבר עם לב
כוחה של הכוונה, בקביעות שלה
קשר הלבבות – קשר בין הבינה והמלכות