קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ישנן שתי תפילות (מ"ן). התפילה (המ"ן) הראשונה מיועדת כדי להתכלל באח"פ דעליון, אח"פ דעליון זאת הקבוצה, אבל שמחוברת לאחד שלם. גלגלתא ועיניים דתחתון, שנכללים בעליון, זה אני שנכנס לתוך הקבוצה, כמו לרחם, לכזאת סביבה שפועלת עליי ומספקת לי את כל הטיפול, שחוץ ממנו אני לא זקוק יותר לכלום.
בתוך הרחם הזה ישנן מערכות טיפול שמטפלות בי. אני לא צריך לחשוב על כלום, חוץ מאיך להיקלט בתוך הרחם הזה. ג' ימי קליטה, זה העיקר.
על ידי הרצון שלי להיכלל בעליון, אני מעורר אותו ומחייב להשיג גדלות. אני פונה לכל הקבוצה, בכך שמבין, שלבד אין לי שום סיכוי להצליח. לכן אני מעורר את הקבוצה וקורא לה: בואו נקבל את האורות, את הכוח, את התיקונים מהבורא, שיתגלה בנו. אבל הוא יתגלה כדי לקבוע את הקשר בינינו ולהתפתח בתוך הקשר הזה. אנחנו כאילו מפעילים את האינקובאטור (החממה) שלנו, זה מה שאני מבקש ביחד עם כולם.
המ"ן הראשון, זו התפילה הפרטית שלי, שעל ידה אני נכלל בתוך הקבוצה. והמ"ן (תפילה) השני, זה מ"ן כללי, כאשר אנחנו יחד כקבוצה פונים לבורא, והבורא כבר מתחיל להתגלות. על המ"ן השני מייד באה תשובה, מ"ד.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 13.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
תפילה, שמכוונת לעתיד
בדיקה על ידי מעשה
רצון מלאכותי שהופך לתפילה
