דף הבית / ח"א – בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא

ח"א – בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא

כתבי רמח"ל, קטע מתוך ספר "אדיר במרום", ח"א – בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא

הנה הנוקבא בסוד מה שמנהגת את כל העולמות נקראת לב, כי בסוד זה ניתן הלב באדם והלב הוא המבין והמרגיש. וכן כל הפעולות של כל העולמות מגיע ההרגש אל הנוקבא, כי היא המתפעלת מן התחתונים.. ונמצא כי כל הלבבות שבכל אנשים, אינם אלא חלקים מן הלב הזה. פירוש – כל הנשמות הם נשרשים בנוקבא, ולכן נקראים חלקים שלה. וכן הם המ"ן שלה, כי היא אינה נקראת שלימה אלא א"כ היא באה בכללות כל ענפיה. והנה ענין זה של לב מתפרשֹ כמו כן בכל הנשמות הנשרשות בה. ונמצא שאין בחינה של לב זה שלם, עד שיכלול כל בחינות הלב היוצאין ממנו בכל הנשמות. ואז בהיותו הוא כולל כך יהיה "מבין", בסוד, "הלב מבין" (ברכות סא א), אל כל ההנהגה בכלל.
והבן היטב זה הדבר, כי זהו סדר ההשפעה, בהיות נכללים הענפים בשורש, ואז השורש כלול מכולם, ומקבל מה שצריך לכולם, וחוזר ומחלק לכולם החלק המגיע לו.. והוא סוד, "ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר" (בראשית כט, ג). כי גם כי הנוקבא היא הבאר להשפיע, אינה תמיד בבחינה זו, כי יתגבר שם בחינת הסיתום שאינו מניח ההשפעה, עד שיהיו נאספים כל המקבלים לקבל, כי השורש נשלם בהם, ואז מהפכים זה האבן שהוא הסותם.. וכשנתקנת, אז הוא עצמו נהפך להיות משפיע.. כי נקבצים כל הלבבות בנוקבא, שהוא הלב העליון השרשי. ואז יפעול הלב פעולתו, בסוד "הלב מבין", ומחלק הנהגתו לכל הצדדים כראוי.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest