קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם כל הכוונות שלנו הולכות ישירות אל הלוע של פרעה וממלאות אותו?
תשובתי: תלוי אלו כוונות. פרעה הוא כוח מיוחד, כוח האגו שמתגלה כנגד האור. זה אותו מאגר האגו, הרצון לקבל, שעלינו לבנות. בחכמת הקבלה לא קיים המושג "פרעה" ללא המושג "ישראל". "ישראל" זו ההשתוקקות לבורא, באדם שעובד כדי להתחבר עם האחרים, להגיע להשפעה. ואז, לפי מידת המשיכה שלו להשפעה, האדם בונה את פרעה, מגדיל בתוכו את הרצונות (הכלים) שמהם הוא קודם כל יברח, ואחר כך יתקן אותם וגם יקבל בהם שכר.
כל העבודה במצרים היא לבנות את פרעה, לעשות אותו גדול, חזק ועשיר. כלומר, שהאגו שלנו יגדל עד לממדים של הבורא, ולא תישאר הנקודה הקטנה של האגו שאופיינית לנו. הרי מה יש לנו מכל האגו? – רצונות לאוכל, למין, למשפחה, לכסף, לכבוד ולידע. זה האגו הקטן של העולם שלנו, האגו הארצי שאין לו שום קשר לרוחניות. את האגו הארצי הזה אפילו לא צריך לתקן. כשאנחנו מתחילים לעבוד על החיבור זה עם זה, אנחנו מגלים דחייה, ריחוק וחוסר אכפתיות כלפי החיבור בינינו.
זה נקרא גילוי הרע רק אם האדם מחשיב את זה לרע. הרי הוא יכול לומר שהוא אינו מסוגל להתחבר עם האחרים, שהעבודה הזו אינה בשבילו, אפילו מבלי להתחיל בעבודה הזאת. ויש כאלה שמתחילים, נחלשים ונופלים. מה שנקרא "מתים בארץ מצרים". אך יש כאלה שבכל זאת מחזיקים מעמד, מתוך ההבנה שאין ברירה וממשיכים עוד ועוד, על אף שהם רואים שהם כל פעם נכשלים. וככל שהם רוצים להתחבר עם החברים ולחזק את הקבוצה, ככל שהם נמשכים לזה, בכל זאת הם רואים שלא יוצא מכך כלום ואפילו ההיפך, מופיע הרצון למתוח ביקורת על החברים ובכלל להעלים אותם משדה הראייה. שוב מתגברים על התפרצות האגו הזאת, וכך, פעם אחר פעם, כל מה שהאדם הרוויח, כל המאמצים שלו, נבלעים באגו – בפרעה שלו שגדל ושמח.
את התכונות האלה האדם עצמו בונה בתוכו רק בזכות המאמצים שלו. לאחר מכן האדם מגיע למצב שבו כבר אין בכוחו לסבול את האגו שלו. ורק אז מוציאים לו את כל הכלים (הרצונות) של פרעה. כלומר, גלות מצרים מתחילה רק מעבודת האדם על החיבור בין החברים. הרי למה זוכים ישראל לאחר שהם בורחים ממצרים, כשהבורא מציל אותם משם? הם זוכים לחיבור תחת הר סיני (הר השנאה) – "כאיש אחד בלב אחד". נכון שזה היה רק לרגע קט, עד שהם עשו את עגל הזהב ושוב ירדו. אך אלה כבר ירידות אחרות – לאותו הזהב שלקחו ממצרים, לאותם "כלי מצרים" שהם לקחו איתם כדי להוציא אותם משם ולתקן. אך מה הם רצו במהלך כל שנות הגלות? – ליצור ביניהם איחוד, שאותו הם השיגו בסופו של דבר ליד הר סיני. וללא ההשתדלויות האלה להחזיק מעמד בכל רגע ליד הר סיני, לא יעברו בשבילך "400 שנות גלות מצרים".
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 21.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אל "תטמינו באדמה" את המאמצים…
משימה אפשרית
