דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנשמה הכללית, השקופה לאור

הנשמה הכללית, השקופה לאור

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 2

בימים אלה, כשאנחנו מתאספים יחד, עלינו לנסות להרגיש את עצמנו "שקופים" כלפי האור ומחוברים. לא משנה שבינתיים איננו מסוגלים לעשות זאת. צריכים פשוט להתייחס לזה כאל משחק, ממש כמו שילדים קטנים משחקים. על כך נאמר: "יגעתי ומצאתי!"

לכאורה זאת נראית דרישה מאד מוזרה. הרי בחיים הרגילים אנחנו אנשים מבוגרים, רציניים, ולא ילדים קטנים ותמימים. אולם על ידי ביצוע פעולות כלשהן על פי תכנית מסוימת, אפשר להשיג את התוצאה הרצויה.

חכמת הקבלה כוללת בתוכה את כל שאר המדעים ומסבירה לנו את כל הבריאה, כולל העולם שלנו – הקטן ביותר מכל העולמות. יחד עם זאת היא מציגה דרישה מוזרה שנראית יותר כמו קסם מאשר כמו חוק מדעי ברור.

בעצם זהו חוק, אלא שלמראית עין הוא נראה כך מפני שאנחנו עוברים מטבע אחד לאחר. אם תמלא אחר תנאים מסוימים, ובמצב שבו אתה נמצא עכשיו תשקיע מאמצים פנימיים, אז תתגלה לך המדרגה הבאה. היכולת הפנימית שלך תגיע לרמה שאתה מתעלה למדרגה גבוהה יותר, וכל זה כפוף לחוק מדויק.

זה נקרא "מציאה", משום שאתה מוצא את מה שקודם לכן לא יכולת לראות, להרגיש, לתאר לעצמך בתוך האגו שלך. אך את כל המדרגות הללו שבהן חוזרים למעלה, אנחנו עולים בקונוס של האורות, שמודדים במדויק את ה"יגיעה", וה"מציאה" היא כבר במדרגה הבאה, וכך אנחנו עולים.

לכן, עלינו לעשות הסכם, שכולנו משקיעים מאמץ פנימי ומסכימים לכך ש"אנחנו התאספנו כאן" על מנת להתחבר.

אין ספק שבכל רגע נמשיך להרגיש דחייה והפרעות עצומות, ונשכח את התנאי הזה, אבל זה לא משנה. זה רק מפני שעדיין לא השקענו את מידת היגיעה המספקת, וצריכים להתחיל כל פעם מחדש. כמו מנגנון של: התחלה ועצירה, התחלה ועצירה – "כניסה ויציאה". וככל שיהיו יותר "כניסות ויציאות", ככל שהתדירות תהיה גבוהה יותר, כך המכשיר יהיה איכותי יותר.

הרמב"ם, שהיה מקובל גדול, כתב שהעולם הרוחני נמצא במהירות גבוהה יותר ממהירות האור, בזמן שהאנושות עדיין לא ידעה מה זה אור, ושיש לו מהירות כלשהי (הרבה לפני איינשטיין ותורת היחסות).

ואכן זה כך, עלינו להשיג תדירות גבוהה יותר. לכן, אנחנו חייבים קודם כל להתכלל בתוך המשחק הזה ולהשתדל כל הזמן להיות "שקופים" לאגו, על מנת להתחבר בנקודות שבלב שלנו. לבדוק תמיד אם אנחנו ממלאים אחר התנאים הללו, ובכל רגע להשתדל להגיע לחיבור גדול יותר.

ברגע שאנחנו מסיימים את העבודה שלנו, אנחנו עולים. זוהי העבודה הרוחנית, וכך היא פועלת עד גמר התיקון. בכל המדרגות שאנחנו עולים ישנו ה"מאמץ" להתקדם בדרגה אחת, ואחר כך מגיעה הקפיצה למדרגה החדשה: "המציאה", ושוב "מאמץ – מציאה".

מתוך שיעור מס' 2 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מדוע האור נעלם
תלמדו לעבוד ברמה
הנס שעומד לקרות או-טו-טו…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YaAUI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest