קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: ביסודה של "20-G " נמצא החלום על כך שמדינות בעלות 85% מהעושר של כדור הארץ תוכלנה לפעול בשיתוף כדי לספק יציבות לכלכלה העולמית, ולניהולה החכם. ורק אחר כך כל אחד כבר יוכל לקבוע את האסטרטגיה של הגדילה שלו בעצמו, אבל בכך שפועל בעולם שאינו מהווה "ג'ונגל כספי".
לרגע מסוים העולם האמין בכוח השיתופי של המנהיגים שלו, החלה להופיע הטיוטה של הממשלה העולמית, הקואורדינציה החכמה של הפוליטיקה הכלכלית, ראשי הממשלות הבטיחו "לשנות" את הסדר הכלכלי העולמי, החליטו להקצות 5,000 מיליארד דולר להפעלת הכלכלה העולמית, הכפילו את המשאבים של קרן המטבע הבינלאומי ויצרו מועצה ליציבות פיננסית לפיקוח יעיל יותר על המגזר הפיננסי.
אולם שאר מפגשי הפסגה של "20-G " היו "הצגות" על רקע הרעת המצב באירופה ובעולם. במדינות המפותחות התחזק משבר החובות. ההזרמות התקציביות עזרו להימנע מהמיתון החד, אך גם גרמו להרעת המצב. המדינות המפותחות דחו את התחלת המחזור הארוך של חיסול החובות, אבל השנים הקשות הללו מגיעות.
בינתיים, האירופאים שורים בבעיות שלהם, המדינות המתפתחות מקבלות יותר ויותר תנאים של בידוד, ארה"ב מדפיסה יותר ויותר כספים, שעקב כך עוד מעט כל העולם ישלם ביוקר. החלום על העולם שפועל בשיתוף, מת.
תגובתי: לא היה צריך להיות כל כך נאיביים ולהסתמך על החלום, ישנם חוקי התפתחות והם מדברים רק על דבר אחד – אנחנו חייבים להשיג איחוד בכל האנושות, זאת אינה אוטופיה, אבל צריך לעשות זאת לפי חוקי הטבע, ולא לפי "20-G ", חייבים להשיג הידמות והשתוות לטבע, להתלכדות הכללית שלו, התלות ההדדית, האינטגרליות, בצורה חכמה, הכרתית, וזה אפשרי רק על ידי הנהגת חינוך אינטגרלי כולל.
ידיעות קודמות בנושא:
זה מה שהיה בקאן…
גורדון בראון: העולם נסחף
אנושות ללא מנהיג
