קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חומר לימוד – כנס אודסה, שיעור מס' 1 "מטרת ההתאספות"
ספר "כתבי רב"ש", כרך א' (עמ' 11), שנת 1984 (תשמ"ד), מאמר א', חלק א' "מטרת החברה א'"
מאמר מקוצר:
אנחנו נתאספנו כאן לתת יסוד לבנין החברה, לכול אלה המעוניינים ללכת בדרכו של בעל הסולם שהיא מאפשרת בהדרגתיות לבנות את האדם ולא להשאר דרגת הבהמה.
פירוש של דרגת האדם הוא קיום של חוקי הנהגת הטבע באופן מודע (בצורה הכרתית, בעצמו). כתוב ש"בשביל זה נברא כול העולם".
מסבירים המקובלים שסיבת בריאת העולם הייתה להטיב לנבראיו שירגישו את עצמם מאושרים בעולם שהוא יצר בשבילהם, שיהיו מודעים לו על בריאתם ולא יקללו אותו כול החיים.
מסבירים המקובלים שהסיבה, מה שהנבראים סובלים במקום לקבל את הטוב ועונג היא מטעם שינוי צורה בין בורא להנבראים. בורא הוא הנותן, והנבראים הם המקבלים. ובאותה מידה שיש הבדל בין בורא לנבראים הנבראים מרגישים יסורים.
אבל, בשביל להיות לגמרי דומה לבורא אדם צריך לא רק לשנות את עצמו מהמקבל להנותן, אלא לעשות את זה לא בשביל להתפטר מייסורים, לא בשביל לקבל את הטוב ועונג, אלא בשביל להשפיע נחת רוח לבורא. אז מעשה שלו יהיה לא לתועלת עצמו אלא "למען הבורא" בצורה אמיתית. בשביל לתת לאדם הזדמנות להשיג תכונה כזאת ברא הבורא הסתרה, הנקראת "עולם" ממילה "עולמה" בעברית, מצב בו הבורא, כלומר, תכונת ההשפעה וטוב נסתר מהאדם. – בשביל לתת לאדם הזדמנות בעצמו להשיג השתוות צורה עם הבורא, אם תכונת השפעה מתוך הטבע שלו שהיא תכונת הקבלה.
שהאדם ימנע את עצמו מלקבל תענוג מטעם שהוא חושק להם אלא שיקבל תענוג ממחשות ומעשים הנעימים לבורא. משמעות של זה – במעשי השפעה לבורא.
המעשים "לא למען עצמו" אפשריות רק במידת הרגשת יראה בפני הבורא והם מקרבים בין אדם לבורא.
החומר (עצם, מהות) שלנו, שהוא רצון להנות, כולל 613 רצונות אגואיסטיות, עוונות. תיקון של כול אחד מהם נקרא קיום מצוות ה'.
התקון אפשרי ע"י השתוקקות של האדם והשפעת אור עליון, אור מקיף. אפשר לשיג את זה רק בעזת תמיכה של סביבה מיוחדת. לכן אנחנו התאספנו כאן ליסד חברה, הסביבה המיוחדת שבעזרתה אנחנו יכולים להשתנות. בשביל זה כול אחד מאיתנו צריך להשתוקק לברר את תכונת הבורא, תכונת ההשפעה. רכישת תכונת ההשפעה מקרבת את האדם לבורא, מאפשרת לגלות אותו, להיות כמוהו.
אבל בשביל להשיג תכונת ההשפעה האמיתית, כלומר, נקיות כפיים (בלתי אנוכי, שונא בצע), צריך ליצור אותו בתוכך לא ביחס לבורא, לעליון שבו אתה תלוי בכול, אלא ביחס לשווה לך, להשפיע לאדם.
זה התנאי "ואהבת לרעך כמוך".
להשיג תכונת ההשפעה אפשר רק ע"י מסירות נפש, ביטול עצמו. בצורה מכוונת להשפיל את עצמו וגם להתגאות בזה שבורא הביא אותנו לחברה ויצר תנאים לגלות אותו ולשהות איתו. (ששכינה תשרה בינינו).
ועף על פי שעוד לא הגענו לידי המטרה, רק בנו תלוי להשיג אותה.
ספר "כתבי רב"ש", כרך א' (עמ' 12), שנת 1984 (תשמ"ד), מאמר א', חלק ב' "מטרת החברה ב'"
מאמר מקוצר:
היות ואדם נברא אגואיסט, יש לו מוטיבציה לעשות מעשים רק לתועלת עצמו. הבורא לעומתו עושה מעשי השפעה טהורה. התגלות ודביקות בבורא תלויים במידת השתוות הצורה איתו, כלומר, תכונת השפעה טהורה. השגתה היא סיבה לבריאת האדם.
והיות שזה נגד הטבע שלנו, לכן צריכים סביבה, שיכולה לתת דוגמה, לשכנע אותי ולתת הזדמנות לבטל רצון לקבל וללמוד להשפיע.
לכן צריכה להיות חברה כלולה מאנשים, משתוקקים רק לדבר אחד – להשיג השתוות הצורה עם הבורא. אז הם מייצרים כוח גדול, המסוגל להלחם באגו של כול אחד ואחד – וכול אחד יוכל להשיג את המטרה.
בשביל ליצור כוח אחד גדול הם צריכים להתחבר. בשביל להתחבר הם צריכים לבטל את עצמם.
בשביל לבטל את עצמו כול אחד צריך לראות את המעלות חבירו במקום חסרונות.
כול זה אפשרי רק עם כול אחד משפיל את עצמו בפני הסביבה.
