קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בדרך שלנו מלווים אותנו כל מיני פרדוקסים, מפני שאנחנו צריכים לאחד שני הפכים. צריך להתרגל שאם אתה מתחיל לברר משהו, אז אתה תמיד תגלה בפנים שתי תכונות הפוכות ומנוגדות, שלמרות הכול מתאחדות. כזה סוג של "פיצול". כי אם אתה עובד עם הרצון האגואיסטי בלבד אז הכול מסתדר בצורה נפלאה: 1+1=2.
אך אם מחברים רצון ליהנות עם כוונה על מנת להשפיע, אז הם מנוגדים זה לזה ואינם יכולים להתחבר. כלומר יוצא 1+1=3! השלישי הוא הבורא! צריכים להתרגל לפרדוקס הזה ולקבלו כדבר טבעי, עבורנו זו נורמה.
ה"פרדוקס" הזה נצפה על ידינו בחברה האנושית. מצד אחד, כל אחד היה רוצה במידה מקסימלית להתנתק מהאחרים, ומהצד השני, בני אדם מחפשׂים מגע זה עם זה. זה פשוט נהפך לשיגעון, היה מקרה כשמערכת של טלפונים סלולריים קרסה, בני האדם נשארו ללא טלפונים ניידים, ופשוט החלו להשתגע. איך זה קורה שכל אחד רוצה להיות לבד, ומהצד השני, הוא אינו מסוגל ללא קשר עם אחרים?
העניין הוא שהרצון שבאדם להישאר בבדידות הוא רק לאיזה זמן קצר, כדי שאף אחד לא יפריע. אך יחד עם זה בני האדם שואפים לחיות ביחד: בעיר אחת גדולה, בתרבות אחת המונית. הם שואפים לחקות זה את זה, כדי לעשׂות את הכול אותו הדבר, כמו האחרים. לכן אחד לא מבטל את השני.
האדם זקוק לפינה שלו, איפה שניתן להתחבא כמו דבורה, לכל אחד את התא שלו. אך ברגע שהוא קיבל "עצמאות" כזאת, הוא חייב להרגיש שנמצא בין כולם.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה", 19.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח השלישי
למה הערבות אינה כדאית לאגואיזם?
עתיד העולם תלוי בחיבור בינינו
