דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל המדינה ערבה זה לזה

כל המדינה ערבה זה לזה

אם לאדם אין השתוקקות רוחנית, עמידות, הוא לא משתוקק לבורא, אלא פשוט מנסה להינצל מייסורים, אז מלכתחילה לא כדאי לספר לו על היצר הרע, על האגו. צריך תחילה למשוך אותו להפעלות שמפתחות את האדם ומרחיבות את כלֵי הקליטה, את ההבנה, את ההרגשה ויכולת הבירור שלו.

הוא כאילו מתרחב מבפנים ושם נוצר איזה חלל ריק שמתחיל להתמלא בכל מיני אבחנות והגדרות חדשות: מה זאת הקבוצה, ואני בעצמי, כל הקשרים ההדדיים שלנו.

אז כבר יש על מה לדבר. האדם נכלל לתוך התבנית הזאת, לתוך התוכנה הכללית, וכבר מתחיל לעבוד. אם להסביר לו סתם באופן תיאורטי על הטבע שלנו של האגו, אז האדם ישתעמם ויתייבש. הוא צריך להרגיש תחילה בלב, ואחר כך זה עובר למוח. המוח, זו תוספת טובה ללב שמשרת אותו. נאמר, "הלב מבין". אחרת הלימוד נשאר כתיאוריה מופשטת יבשה.

אבל אפשר מראש ללמוד על התופעות שיתגלו מאוחר יותר בתנאי שאנחנו נצטייד בערבות הדדית. והערבות אפשרית לא רק בין המקובלים, אלא גם בין בני אדם רגילים, כמו למשל, בצבא או בין מטפסי הרים. ודאי שזו עדיין לא ערבות רוחנית, אבל זה דומה במשהו.

האם אנחנו דרך הבנק לא הופכים להיות ערבים זה לזה? או דרך תוכנית ביטוח או פנסיה? כל המדינה במידה מסוימת ערבה זה לזה. המערכות האלה כבר קיימות כדי להכין אותנו ולהכניס לערבות.

פעם היינו חיים במערה כמו משפחה אחת גדולה, ואחר כך המשפחה הזאת החלה להתפזר. החלקים שלה איבדו את הקשר ביניהם ולא מרגישים את עצמם קרובים. לכן נכנס והתווסף קשר חברתי אחר ביניהם. זו גם כן ערבות, רק לא באותה הדרגה כמו אצל המקובלים. אבל גם היא משרתת להתקדמות ולתיקון של העולם.

אנשים נמצאים בקשר זה עם זה, אפילו שהוא אגואיסטי. כל העולם הם עובדי ה', בין אם הם רוצים את זה ובין אם לא. אנחנו יצאנו מהקשר האינסטינקטיבי, המשפחתי, הטבעי בינינו, אבל במקום זה ממליצים לנו ליצור קשר חדש: מסחר, שירותים הדדיים. חלק מהאנשים חולים וחלק אחר רופאים, חלקם זקוקים לנעליים והאחרים עובדים בתור סנדלרים, וכולי. כמו שכתוב: "לכו ותתפרנסו זה מזה".

ה"פרנסה", שעל ידה אנחנו מתקשרים זה עם זה, זהו תיקון השבירה. אני מתקן לך נעליים ואתה תופר לי בגדים. כבר בזה אנחנו נמצאים ב"ערבות", אפילו שזה במידה קטנה. כל האנושות תוך אלפי שנים של התפתחות השבירה שלה התקרבה לסף, כאשר היא כבר צריכה להיכנס לערבות בצורה הכרתית. אבל כבר לפני כן אנחנו התקדמנו והתקרבנו לערבות בדרגות "דומם", "צומח" ו"חי".

זה מראה על הגדלות של המושג הזה. אנחנו כל הזמן נמצאים רק בערבות וכלפיה בונים ומודדים את עצמנו, בצורה הכרתית או לא.

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס, 01.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תכירו את הערבות!
תנאי הערבות
התפתחות הערבות לאורך ההיסטוריה האנושית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dBYUh

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest