קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"ונותן בירור, אם הוא הולך בקדושה (בהשפעה) או חס ושלום להיפוך, הוא כי "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי"." (בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר נ"ט, "ענין מטה ונחש").
בטבע פועל רק כוח אחד. אפשר לקרוא לו אלוקים, לא משנה איך. העיקר, שזהו הכוח היחיד שמנהל הכול, בורא הכול, בודק ומתקן. אין שום כוח אחר שפועל בבריאה.
הכול נמצא תחת שליטתו, גם חלקי הטבע הדומם, הצומח והחי, וגם האדם. אבל, מצד אחד, ניתנה לנו האפשרות של בדיקה ובירור שהכוח הזה הוא יחיד, ומצד שני, יש לנו אפשרות לחשוב למרות הכוח הזה, כדי לעשות בעזרת כל מיני ניסיונות כך, שאנחנו נסכים איתו.
דווקא אותן המחשבות שמכוונות נגד הכוח היחיד, נגד הבורא, נקראות "היצר הרע".
למעשה, אנחנו לא עושים שום דבר, פשוט מראים לנו ברגשות ובמחשבות שלנו, ההפוכים לבורא, את המצב ההפוך ממנו. המצב הזה נקרא "העולם שלנו".
נניח, שאני חושב משהו רע על אדם אחר, כלומר, בדמיון שלי האדם הזה הוא רע. אני בדמות שלו שנמצאת בתוכי מרגיש ששונא אותו, מתייחס אליו בצורה שלילית, זה מייסר אותי, רע לי מזה. ולהיפך, אם אני אוהב מישהו, אז טוב לי מזה.
כלומר מלכתחילה היצר הרע ניתן לנו כדי שאנחנו נרגיש בו מצב ההפוך לבורא. באותה המידה שבה אנחנו מתקנים את היצר הרע שלנו, כלומר את האגו להשפעה ואהבה, להידמות לבורא, אז אנחנו מרגישים ברגש, ברצון המתוקן הזה את מה שמרגיש הבורא. כך אנחנו מתחברים איתו, מתקרבים אליו, נדבקים ומתמזגים עימו. לכן כל מה שניתן לנו, זה רק לבדוק את ההרגשות שלנו.
למעשה הכול בסדר, אנחנו נמצאים במצב מתוקן לחלוטין, אבל ניתנה לנו האפשרות לתקן את עצמנו, להפוך להיות מרצוננו כמו הבורא.
מה זה אומר? הבורא יכול היה לברוא אותנו כמו את הטבע הדומם, הצומח והחי, שמבצע באופן אוטומטי את כל הפעולות של הטבע הכללי. בדרגות האלה באמת מורגש שאין שום כוח אחר חוץ מאותו הכוח שמנהל לגמרי הכול! אבל באדם יש רגשות ומחשבות מיוחדים שלא שייכים לקיום הבהמי שלנו, אלא באופן כלשהו שייכים לבורא.
אלה הם רגשות ומחשבות על הייעוד שלנו, על גורלנו, על מי שמנהל אותנו, על מה שקורה מעבר לגבול של מצבנו הבהמי, מעבר לחיים הגופניים שלנו. לבהמה אין מחשבות כאלה, הבהמה לא מבינה, לא תופסת את זה, היא פוחדת באופן אינסטינקטיבי ממוות, מכאב, אינה יכולה לחשוב על משהו שגבוה ממנה.
זה קורה דווקא מפני שה"רשימות" שלנו גבוהות בדרגה אחת. כאשר אנחנו עולים ממטה למעלה ומממשים "רשימו" 1/0, אז הספרה 1, זה "רשימו" מהדרגה הבאה. היא מהווה את ה"נקודה שבלב" ומובילה אותנו קדימה.
ה"נקודה שבלב" קיימת אצל כולם, אבל אצל רוב בני האדם היא עדיין לא מתגלה. ואלה שבהם היא התגלתה הפכו בדורות הקודמים למקובלים גדולים שהשיגו את הבריאה ואת הבורא. היום ה"רשימו" 1/0 מתגלה בנו, כלומר 0: 1 לטובתנו.
בבני אדם אחרים ה"רשימו" בינתיים נמצא במצב של 0/0. במונה שלהם מופיע 0.
אבל האפס הזה כל הזמן צובר סיבובים פנימיים. המונה עובד, כל הזמן מסובב ספרות ("רשימות" של העולם הזה), עד שהאפס יתחלף באחד, ואז האדם יתחיל להרגיש את ה"נקודה שבלב", ואז הוא צריך ללכת קדימה.
מתוך שיעור על המאמר "מטה ונחש", 21.07.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מי מקרין את הסרט של חיינו?
אחדות והופכיות
במספריים של הטוב והרע
