קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשעה באב ידוע בתולדות עם ישראל כתאריך של חורבן ואסון, אבל האם יכול להיות שמתוך החורבן מבצבצת לה הזדמנות שאסור לנו להחמיץ?
ובאמת, כעבור מספר חודשים חזרנו לבית אחר – בית יפה יותר ונוח יותר. בכדי לשדרג את הבית, היינו חייבים להחריב את הבית הקודם, לעבור גלות אצל ההורים, ובנייה מחדש.
באופן דומה, מסבירה לנו חכמת הקבלה שתשעה באב וחורבן בית המקדש הם שלבים הכרחיים בהתפתחות הרוחנית של עם ישראל.
ט' באב על פי הקבלה
על פי חכמת הקבלה, תשעה באב אינו רק חורבן של המבנה שנקרא "בית המקדש", אלא תשעה באב הוא סמל לחורבן ולגלות רוחניים. רוחניות לא נמצאת אי-שם בעננים, אלא כאן, בינינו. היא הקשר בין בני אדם, היחס שאנחנו מגלים האחד כלפי השני.
לפני החורבן הרוחני, עם ישראל חי באחדות ובהרמוניה, וכל אחד התייחס לכל אחד באהבה ובדאגה הדדית. אבל אז נפלנו מהמצב הטוב הזה למצב של שנאה, למצב שבו כל אחד חי רק למען עצמו – זה חורבן בית המקדש הרוחני.
המקובלים מספרים לנו שבתקופתנו אנחנו נמצאים לקראת סיום החורבן הרוחני, אנחנו נמצאים בשלב האחרון של "השיפוץ הרוחני" שלנו. עלינו לבנות בעצמנו מחדש את הקשר בינינו, לתקן אותו. התיקון שלנו צריך להיות ביחס שלנו זה לזה, בכך שאנחנו מתעלים מעל כל הסכסוכים והשנאה, ומגיעים לאהבה ואחדות. זאת ההזדמנות שלנו לצאת מגלות לגאולה.
בכדי לבצע את התיקון הזה, השאירו לנו המקובלים את ספרי הקבלה – האמצעי שיעזור לנו לסיים את תהליך ההתפתחות שלנו, ולהביא אותנו לבית הרוחני המחודש שלנו במקום הבית שנחרב בתשעה באב.
