דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תשלום עבור כל רגע

תשלום עבור כל רגע

במאמר "השלום" בעל הסולם כותב: "ביאור המשנה: "הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים."

ואחר שידענו את כל האמור לעיל, הרוחנו להבין משנה סתומה במסכת אבות (פרק ג' משנה ט"ז). וזה לשונה:

"הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת. כלומר, הבורא רושם את הכול. וכל הרוצה ללוות יבא וילוה, הכניסה חופשית, אפשר להיכנס ולקחת. והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, בין אם הוא מבין את זה או לא, ויש להם על מה שיסמוכו, כלומר, הכול נרשם, והדין שמחליט לפי מה לדון את האדם דין אמת והכל מתוקן לסעודה".

כך המקובלים ביטאו את היחס שלנו כלפי השיח עם הבורא. מצד אחד, "הכול נתון בערבון", כלומר, שום דבר לא נותנים בחינם. זהו חוק הטבע שבתוכו אנחנו קיימים, וכל חלקיו קשורים ביניהם בקשר של סיבה ומסובב. אנחנו שופטים את הטבע על פי אמות המידה שלנו, לכן נראה לנו שגם שם יכול להיות חוסר דיוק כלשהו, שדברים לא ברורים, מבולבלים. אבל כל פעם שאנחנו באמת מתעמקים, אנחנו מגלים חוקים מדויקים ומוחלטים, ואנחנו נפעמים מהחכמה ומהקשרים הקיימים בטבע. כבר היום המדענים מגלים שקיימים יקומים ומימדים נוספים בנוסף ליקום שלנו.

כשאני למדתי בבית הספר, סיפרו לנו שהיקום הוא אין סופי ונצחי. אחר כך פתאום הופיעו הידיעות על כך שהיקום נולד לפני 14 מיליארד שנה, ואם מדברים על זמן, זאת אומרת, שיש התחלה ויש סוף להתפשטות של היקום. את זה גילה המדען האמריקאי האבל (Edwin Powell Hubble), שעל שמו נקרא טלסקופ החלל. יותר מאוחר המדענים גילו שהיקום כולו לא רק מתרחב מתוך נקודה מסוימת, אלא הוא גם נעלם, כפי שמעיד החומר האפל וכדומה.

הדבר מצביע על כך שהכול נקבע מראש, הרי לפי חוק השימור הכול מוגדר במדויק. לכן נאמר: "הדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה", למצב הסופי הנכון.

אבל "המצודה פרוסה על כל החיים". הבורא הכין עבור האנושות מלכודת מתוחכמת, שבעזרתה הכוח העליון מבטיח להחזיר את כולם למצב הנכון, אבל בקטע דרך מסוים הוא נותן לנו חופש בחירה. וכאן אנחנו נתקלים בחוסר הבנה מוחלט. שום מדע לא יכול להבין זאת, מפני שהוא קיים רק במישור אחד, בקו אחד, אין בו דואליות (שניוּת).

המדע שמגלה שניוּת, נכנס למבוי סתום. הוא מגלה תכונות כלשהן בטבע שהפוכות לתכונות שלנו, אבל לא את השניוּת של הטבע. הפיזיקה הקוונטית היום כבר מתקרבת לזה, לכן מדברים עליה מעט כפיזיקה "על מרחבית", אבל לא מעבר לזה.

אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הכרתנו, את הרגשתנו, ואז נוכל להרגיש באמת את מה שנמצא מעבר ל"מחסום" הפוטנציאלי, מעבר למחסום שבי, לא חשוב כיצד מכנים לזה. עבורנו זהו מעבר ה"מחסום".

חוק הטבע אומר על כך ש"הפנקס פתוח והיד רושמת, ויש את הגבאים שמחזירין תדיר בכל יום ונפרעים מדעתו ושלא מדעתו על פי דין עליון", כלומר, כל המערכת פועלת בצורה מדויקת, סגורה לחלוטין.

ולאדם יש שתי אפשרויות: להיכנס לחנות הזאת ולקחת משם כרצונו, אך עליו לדעת, כי הכול נרשם על שמו, והוא יצטרך לשלם, ביודעין או לא ביודעין ובלי לחשוב על כך. אם אדם אינו מודע לכך, הוא נמצא בשלב התפתחות שונה, ואז לא דורשים ממנו הרבה, אלא בהתאם להתפתחותו. ואנשים שלומדים קבלה כבר מבינים שנמצאים במצב שבו "הכל נתון בערבון", חייבים להחזיר וחותמים בפנקס של החנווני כביכול בצורה אוטומטית. לכן, מרגע הקבלה עלינו לחשוב כיצד להצדיק את בעל הבית, כיצד להחזיר לו את החוב, כיצד לשלם לו.

בפנקסו רשום כל רגע בחיינו: כל נשימה, כל פעימת הלב, כל פעולה, הרי אנחנו קיבלנו את הכול ממנו. על כל רגע בחיים צריך לשלם. אבל אין לנו שום אפשרות לזכור את זה, משהו להישען עליו, להרגיש שאנחנו באמת רשומים בתוך הפנקס הזה, ולכל אחד יש חשבון מדויק שמחייבים אותו, שאנחנו חייבים, ושהחוב שלנו מצטבר וגדל. וכל פעם החשבון נעשה יותר ויותר קשה וחמור.

לכן, אנחנו הגענו עכשיו לשלב מעניין, שבו חייבים להכיר את החוק הזה ואת המקור שלו. ברור שמרגילים אותנו לחוק הזה בהדרגה, כמו ילדים קטנים. חוק ההתפתחות מתייחס אלינו בעדינות ומאפשר לנו להתרגל אליו.

מתוך כנס נובוסיבירסק, שיעור מספר 5, 09.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
במידה שאדם מודד, מודדים לו
הכול נעשה לפי הזמנתך!
מסע אל הארץ שמעבר לים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest