תרמה אותי כך שלא אוכל שלא להאמין

אנחנו יכולים למדוד את ההתקדמות שלנו ביחס לגוף שלנו, לרצונות שלנו. רק כלפי העבודה הזאת נמדדת העלייה שלנו במדרגות הרוחניות.

אבל ידוע שהגוף לא מסוגל לבצע שום תנועה, אפילו הקטנה ביותר, אם היא לא מביאה תענוג שיפצה על האנרגיה שהושקעה, וייתן חומר דלק. איך אפשר לחייב את הגוף לעשות משהו ללא זה? השכל אפילו לא יתחיל לחשוב לכיוון הזה ולעשות חשבונות. ברצונות של הלב לא תופיע שום תנועה פנימית.

הגוף הפיזי של האדם לא יוכל לזוז מהמקום בעצמו. הרי הכול נקבע על ידי הרצון, שחייב לראות לפניו מילוי. איך אנחנו יכולים לעשות תנועה שאינה מביאה מילוי לאגואיזם שלנו, שנקראת "השפעה" ("לשמה"). זה בלתי אפשרי!

אז איך אפשר לפחות להתקרב לזה? אי אפשר להתקרב לזה, אלא רק בזכות השקר! לשם כך, אנחנו יכולים להשתמש בהשפעת הסביבה או בהשפעה חיצונית אחרת, שמציתה בנו קנאה, תאווה וכבוד, שמוציאים את האדם מהעולם הזה, ומביאה מילוי לגוף האגואיסטי. כך שלא תישאר לו ברירה והוא יצטרך לזוז.

אבל כל שינוי יכול לקרות רק בזכות המאור המחזיר למוטב. האור הזה מגיע אלינו אפילו כשאנחנו מבצעים פעולה מטעמים אגואיסטיים. הרי ברור שאחרת אנחנו לא מסוגלים לזוז.

אבל אם אני בכל זאת רוצה לבצע פעולה כאילו לא למען התענוג הפרטי שלי, אז מגיע האור המקיף ומקרב אותי לזה.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 18.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כדי שהחמור יסתכל רק על הדרך
רמה את האגו – או שהוא ירמה אותך
תשמח לעבוד כפול