תרופה מתוקה

שאלה: כיצד אני יכול לעבוד עם עצמי בלי להפיק מזה שום הנאה ותוצאות אם אני מרגיש עייף מהמאמץ להישאר בכוונה הנכונה?

תשובתי: כמובן, שאדם אינו מסוגל לעשות את זה. הקבוצה חייבת לתמוך בו. עלינו למצוא פעולה שמצד אחד אנחנו מסוגלים לבצע, כלומר, שהרצון לקבל שלנו מאפשר לעשותה כי רואה בה תועלת כלשהי, ומצד שני, כתוצאה מהתועלת שאנחנו מקבלים בתוך הרצון לקבל, צריך להיות משהו שישנה אותנו.

למשל, אני מביא לילד החולה שלי תרופה. בשבילו זאת סוכרייה ובשבילי זאת תרופה. "בשבילו זה מילקי ובשבילי חלב". מדוע? בתוך הרצון לקבל שלו הוא בולע ונהנה כי יש לו כוח לבלוע. הוא מקבל תענוג בתוך הרצון לקבל שלו, ויחד עם זאת, הוא מקבל תרופה.

לכן, התורה נקראת "סם החיים", "לכל בשרו מרפא", תרופה שאנחנו לוקחים בצורה כזאת. זה נקרא "לבוש התורה". לכן, עלינו להיות יצירתיים, חכמים, לא להתנגד לטבע שלנו, אלא להבין אותו ולהכיר כיצד ניתן לרמות אותו כדי שמצד אחד האגו שלנו יראה את המטרתיות בפעולה מסוימת, ומצד שני, אם אני פועל משמחה, אני גם מקבל מנת אור שמשנה אותי. אז בפעם הבאה אני כבר רוצה לעשות פעולה מעט קרובה יותר להשפעה.

מתוך שיעור על פי ספר הזוהר, 23.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
למה כל כך קשה להישאר בכוונה?
תרופה ליום שלם
התרופה החזקה ביותר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest