תראה כמה זה טעים!

החוק הוא מאוד פשוט. עד שאנחנו לא מגיעים להופכיות הצורה עם הבורא ולא מכירים אותה, אנחנו לא נוכל להתחיל להכיר את שורשנו. אי אפשר להכיר משהו אם אין לנו חיסרון אליו. קודם כל צריך לבנות את הכלי, את הרצון, את גילוי החיסרון. וגילוי החיסרון חייב להיות הפוך להמשך ההשגה.

זהו עיקרון מאוד פשוט, אבל אנחנו לא יכולים שלא להסכים עימו, מפני שרוצים לקבל משהו, להרגיש בתוכנו את המילוי ושוכחים שאין לנו חיסרון לרוחניות. כי בעולמנו מתעורר חיסרון טבעי, כל יצור מרגיש צורך לחיות ולהנות. לכן, אנחנו בדרך כלל לא דואגים לחיסרון. אם פתאום מתעוררת בעיה כלשהי, רק אז אנחנו מבינים עד כמה זה לא פשוט. הרופא אומר לחולה שעליו לאכול משהו, אבל לחולה אין תיאבון והוא אינו מסוגל לבלוע אפילו פירור אחד.

אבל בדרך כלל, בעולם שלנו החסרונות מתגלים בעצמם ועלינו רק להשתדל לממש אותם, להשיג את החסר. וברוחניות הכול הפוך. קודם כל, עלינו לרכוש חיסרון לרוחניות ואחר כך כבר אין שום בעיה לממש אותו. בעולמנו אנחנו רודפים אחרי המילוי וברוחניות אנחנו צריכים לרדוף אחר החיסרון למילוי. המילוי נמצא בשפע, מפני שהאור העליון נמצא במנוחה מוחלטת.

זה עיקרון מאוד חשוב, כי אנחנו משקיעים מאמץ רב, משתדלים להשיג מילוי. אבל אין מה לחשוב על המילויים, אלא צריך לחשוב על החיסרון הנכון! אנחנו עובדים כדי למלא את החיסרון שכבר יש לנו. אבל אנחנו צריכים להבין דבר מאוד פשוט, אנחנו צריכים להגיע לחיסרון כדי לקבל חיסרון נכון ולא מילוי. זאת שאלה עקרונית.

הבורא הכין לנו אין סוף אוצרות, אבל אנחנו אפילו לא מביטים לכיוון שלהם. כמו שלפעמים קורה עם ילדים קטנים. אתה מנסה לשכנע את הילד שיראה שהכנת לו כל מיני דברים טעימים, כל מיני מנות טעימות, אבל הוא אפילו לא רוצה לראות אותן. יש לו רעיון כלשהו בראש, הוא חושב על משהו אחר ואפילו לא שומע שאתה קורא לו.

גם עכשיו אנחנו מתנהגים בדיוק כך. לכן, המטרה שלנו היא לרצות את מה שהכין לנו הבורא ואז אנחנו נקבל את הכול! אבל כל התפילות שלנו הן רק שייתן לנו עוד ועוד! אלה בקשות של ילד שאינו מבין. מה עוד לתת לנו? הנה, בבקשה, קחו, הכול נמצא לפניכם! מדוע אתם מבקשים עוד משהו, אם הבורא כבר מגיש לכם את הכול לתוך פה, רק תבלעו. אבל אנחנו כל הזמן מתבלבלים ומסתכלים לצד השני.

המעבר הפסיכולוגי מחיפוש אחר המילוי לחיפוש החיסרון נקרא המעבר מ"לא לשמה" ל"לשמה". רק אחרי שאנחנו מתחילים לדאוג להשפעה לבורא, לטובתו, לטובת הנבראים, אז אנחנו מבינים שזקוקים לחיסרון ולא למילוי. זה רגע מאוד חשוב.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "סוד העיבור לידה", 12.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם תמורת כוס קפה
הדבר היחיד שהיה חסר בעולם אין סוף
חסרון והשתוקקות