קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל: ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם: מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם: ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן." (תורה, ספר "שמות", פרשת "תצוה", פרק כ"ח, פסוקים ט' – י"ב).
אבן שמסמלת את "לב האבן", אלה הן התכונות הכי גסות ואגואיסטיות של האדם. חייבים לצייר ולהציג עליהם את השמות.
שמות, זה התגלמות המאמצים של האדם, של העבודה שלו. כאשר אדם מבצע איזו עבודה רוחנית, הוא נקרא בשם שתואם בגובה ובאופי של העבודה הזאת. כלומר, כלי שלתוכו נכנס האור, יוצר שֵם מלא. כלומר צורה, סגנון העבודה של האדם מובע על ידי שֵם מסוים: משה, אהרן, איתמר, וכולי, שמהווים את המהות של העבודה הרוחנית של נשמה זאת או אחרת.
מצד אחד, השמות אינם יכולים להיות שרירותיים. מצד שני, המהות של כל שֵם יכולה להשתנות.
"ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות", זה אומר לבוא למצב, כאשר המנהיגים של שנים עשר השבטים מגיעים לכזאת עבודה, שאפילו השמות שלהם, כלומר ההידמות שלהם לבורא, מגיעה עד לרצון האגואיסטי העמוק ביותר, האבן, מצב של דומם, ועולה מהמצב הנמוך והשפל ביותר עד לדרגת כתפיים של אהרן.
כתפיים, זה חב"ד, חג"ת, נה"י. כאשר מתרוממת היד, אז החלק העליון ביותר שלה נמצא ברמה של הכתף. כלומר זה אותו החלק שמקבל חישוב מהראש. הראש שייך לאהרן, אלה הן כל הכוונות שלו, כל העבודה הרוחנית.
והבנים וכל שאר השבטים כאילו שוכבים על הכתפיים שלו. כך בצורה של משל מתוארת מערכת החיבור בין החלקים השונים ביניהם, של האיברים של המערכת הענקית שנקראת "הנשמה הכללית".
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 19.08.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מגוון רצונות
תפקיד האדם, להפוך להיות המוליך של האור
נקודה נסתרת בתוך אוסף הרצונות הגשמיים
