דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תפקידו של יעקב במצרים

תפקידו של יעקב במצרים

laitman_2009-11-19_9477-70.jpg

שאלה: בפרשת ויחי קיימת דינאמיקה של יחסים מאוד מעניינים בין המצריים לבין יעקב ובניו. הם הספידו ובכו עליו, חנטו אותו, קברו אותו בארץ ישראל וכולי… מה כל זה מסמל?

תשובתי: האגואיזם שלנו, הרצון לקבל שנקרא מצרים, אינו יכול להתקיים ללא הרצון להשפיע. דרוש לנו האור העליון! אך האור העליון אינו מגיע אלינו, אם אין בנו ניצוצות של השפעה. כשהאדם מתחיל לחבר את תכונות הקבלה ותכונות ההשפעה, הוא רואה ברצונות האגואיסטיים שלו שהוא פורח!

לכן, "שבע שנות שׂובע" במצרים (שבע שנים זו אינה תקופת זמן, אלה הן שבע ספירות של זעיר אנפין) אפשריות כל עוד יעקב נמצא במצרים. כל עוד יעקב קיים, הוא הרי הקו האמצעי שיכול לחבר בצורה נכונה את הקווים ימין ושמאל, קבלה והשפעה, הוא נותן לכולם אור ושפע. זאת הסיבה שיעקב, מיזוג של הקווים ימין ושמאל, זכה לכבוד רב. אך המיזוג הזה מועיל רק למצרים, הוא מגדיל את האגואיזם, אך אין זה מספיק, צריכים לגדול הלאה. לכן, בכך שהגדיל את האגואיזם עד למימדיו הגדולים יעקב "הקטן" ביצע את תפקידו.

הרצון האגואיסטי שגדל בזכות הכוח הרוחני, מפסיק לגדול ומתחילים "שבע שנות רעב" שמחייבים את האדם להתעלות למדרגה יותר עליונה. אנחנו רואים כיצד הקדושה עובדת לטובת הקליפה, והקליפה לטובת הקדושה. כלומר, אין מושׂגים "רע" או "טוב", אם האדם משתמש בהם נכון, הם כולם יביאו אותו למטרה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "פרשת השבוע", 16.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מדוע יעקב מפחד מעשׂו?
מחושך מצרים אל האור!
נעבור את עשיו!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest