קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בהקדמה ל"פתיחה לחכמת הקבלה" מאת בעל הסולם סעיף א' נאמר: "הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם באדם". האם המשמעות האמיתית של הדברים היא שהמציאות מתרחשת בדמיוננו בלבד ונתפסת באמצעות כלי ההשגה הרגשיים שלנו?
תשובה: כן.
ש: אם כן, איך ניתן לדבר על גופים גשמיים שיש בהם ממש?
ת: מציאות, זה מה שאני מרגיש.
ש: הרי תמיד למדנו שהנשמה, על כל בחינותיה, שוכנת בגוף הגשמי הכלה.
ת: אני לא לימדתי את זה. אולי אתה לא מתכוון לגוף הגשמי, אלא לפרצוף רוחני, לכלי, לנשמה – לאור שבהם.
ש: אם נאמץ את התפישה הזו, כפי שהזכרת, האם לא נרחיק לכת אם נאמר שלמעשה הסובבים אותנו, חברינו ואנשי ביתנו, אינם קיימים באמת והם פרי דמיוננו?
ת: נכון. אך צריך לא לדמיין זאת, אלא להשיג מצב כזה, שבו כל החיצוני יורגש כפנימי.
