תפילה ליד העמוד האמצעי

ספר הזוהר. הקדמת ספר הזוהר, מאמר "תורה ותפילה", סעיף 184:

"ורק אחר שנכלל, בכל אלו ג' תיקונים של אבותינו הקדושים, יתחיל לתקן השכינה, ממקום שהניח לנו יעקב אבינו. להעלות היראה, למידת הרוממות משום שהוא גדול ומושל בכל. ואח"כ ייכנס לבית הכנסת, ויתפלל תפילתו. שיתפלל וימשיך בה האורות העליונים, עם יראת הרוממות להביאה לגמה"ת. אז כתוב, ויאמר לי, עבדי אתה ישראל, אשר בך אתפאר."

אנחנו מתחילים את התיקונים שלנו מאברהם, מידת "חסד", יצחק, מידת "גבורה", ויעקב, מידת "תפארת". המדרגות האלה נקראות ה"אבות": אברהם, יצחק ויעקב, ואחר כך אנחנו מגיעים לדרגת "בנים": נצח, הוד, יסוד. אי אפשר להגיע לתיקונים של "בנים" מבלי שמתקנים קודם את דרגת ה"אבות" ומגיעים לתפילה שממנה מקבלים כוחות ואז מטפלים בבנים. באופן כזה מעבירים את כל תכונות ההשפעה מחג"ת לנה"י.

זוהי העבודה על החיבור שלנו. לכן נאמר, שאדם מגיע לכזה מקום שנקרא "בית הכנסת" (כינוס, כנס) ושם הוא משתדל להיכלל בכל הרצונות של כולם, רואה כמה שמסוגל וכמה לא. ואז הוא מעלה את התפילה.

התפילה תהיה נכונה אם היא מגיעה מהרצון להתחבר. כל הרצונות, החסרונות, הבקשות שלנו לחיבור, מתחברות יחד ודורשות חיבור. זה נקרא "תפילת רבים", שעליה מגיע מלמעלה המאור המחזיר למוטב ומחבר אותנו. כזה קשר בין כולם נעשה לבית קיבול, שנקרא "בית הכנסת" ואז מתוך זה מקבלים את עניית התפילה.

בית כנסת, זה לא בניין גשמי ולא מקום, אלא זו אותה הקבוצה שבה מתממש החיבור והאיחוד שלנו. יעקב, זה "קו אמצעי", "עמוד אמצעי". אם מגיעים ל"קו האמצעי", זה נקרא ש"מתפללים לפני העמוד", כלומר מבקשים מתוך החיבור את התיקון. זה נקרא להיות "שליח ציבור" (מידת יעקב), שנכלל מכולם ומתפלל שהחיבור שלנו יתממש ואנחנו ניכלל זה בזה, נתמוסס, שאנחנו נהיה כאחד.

אז ה"מקום" הזה הופך ל"בית כנסת", הקשר שלנו בינינו נקרא "שכינה", אנחנו מתמלאים מהתיקונים על ידי המאור המחזיר למוטב, וברצונות המתוקנים שלנו מתגלה הבורא. אין לנו לאן לברוח, אלא צריך רק יותר ויותר לברר את המצב הזה ולממשו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 21.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לפי עצת אברהם, יצחק, יעקב
זכות אבות
בית כנסת ובית מדרש