תנועה בקרן האור

שאלה: אתה אמרת, שהטעם של מָן, שאותו אכלו בני ישראל במדבר, תלוי ברצונו של האדם. איזה טעם שהאדם ירצה, זה הטעם שיקבל. אז מה זה מָן?

תשובתי: מָן, זה האור העליון, הכוח העליון.

בעל הסולם נותן דוגמה של חשמל, שאליו אפשר לחבר כל מה שרוצים: מקרר, תנור חימום, מכשירים למדידת לחץ, מכשירי הארקה וכולי. בחשמל אין שום דבר חוץ מאנרגיה, והאדם הודות למכשיר שאותו הוא מחבר, הופך את האנרגיה הזאת לֵמה שהוא צריך.

מָן, זו אותה אנרגיה אוורירית, חסרת גוף שאינה מלובשת בשום דבר. זוהי רוח, כוח של האור העליון שמתלבשת בצרכן, באדם, יוצרת בו את אותן הפעולות, היווצרויות, שינויי הצורה שאותם הוא מזמין, לֵמה שהוא מוכן.

האור העליון נובע מהבורא ופועל עלינו במידת הרצון שלנו להתקרב אליו עם התכונות שלנו. לכן, אם אני רוצה להתקדם, להשתוות ולהידמות לבורא ולהפוך יותר ויותר להיות "אדם" (מהמילה "דומה"), אז אני יכול להזמין על עצמי את התכונה של האור הזה והוא כל הזמן ישנה אותי, כי האור פועל רק בכיוון הזה, אין לו אפשרות אחרת.

אבל אם אני לא רוצה לעלות בזמן הזה שבמהלכו הייתי צריך להתקרב לבורא, הוא בכל זאת פועל עליי. ואותו השלב שאליו הייתי צריך לעלות, אני מתחיל להרגיש כייסורים. איתי ומסביבי פתאום מתרחש משהו לא טוב.

האור כל הזמן מגדיל את עוצמת פעילותו עליי. זה נעשה אוטומטית לפי חוק הטבע. לכן אם אני דומה לבורא, אז אני צריך כל הזמן לנוע אליו בקרן אור. אבל אם אני לא מכוון את עצמי לכיוון הנכון, אז אני מרגיש את עוצמת האור כשלילית ומתחיל להרגיש ייסורים, בעיות, עד למלחמות עולם. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון.

רק האור מבצע בנו את כל השינויים. האגו שלי מהווה נגזרת מהשפעת האור וגדל אוטומטית. כל מה שתלוי בי, זה להשוות, לכוון את האגו שלי לאור. אם אני עושה את זה, אז אני הולך בקרן האור קדימה ומרגיש את עצמי נפלא. אבל אם אני סוטה במקצת הצידה, אז במידת גודל זווית העיוות, אני מרגיש ייסורים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 04.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מי קובע את הטעם של מ"ן?
האור עובד ללא ימי מנוחה
מזמין על עצמי את האור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest