קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: רוז לובין עלתה לבד מארה"ב כדי להגשים את החלום שהיה לה מילדות להתגייס לצבא ולשרת כלוחמת. בשבעה באוקטובר היא הגנה על הקיבוץ שלה בעוטף עזה יחד עם כיתת הכוננות, ומנעה חדירת מחבלים. אחר כך היא קפצה לקיבוצים הסמוכים כדי לסייע בפינוי ואבטחה של אמבולנסים. רצה הגורל וחודש אחר כך רוז נרצחה על ידי מחבל בפעילות צבאית במזרח ירושלים. היא הייתה בת 20 במותה. מה גורם לילדה צעירה שחיה חיי נוחות בארה"ב לחלום על גיוס לצה"ל?
תשובתי: זה מרגש מאוד, זו איזו נטייה פנימית. וקשה להבין זאת נוכח המצב בארה"ב. זה באמת מקרה מיוחד מאוד.
שאלה: בשבעה באוקטובר היא יוצאת להגן ומצילה רבים, וחודש לאחר מכן נרצחת בפיגוע בעת פעילות מבצעית. הגורל רודף אותנו?
תשובתי: הגורל רודף, זה ברור. יכול להיות שבזמן הקצר הזה היא השלימה את כל התיקון של הנשמה שלה.
שאלה: האם יש לנו אפשרות לשנות את הגורל?
תשובתי: לא, אם כך קורה לאדם עלינו להבין שזה הגורל שנקבע מלמעלה וזה מה שהנשמה שלה חיפשה.
שאלה: מה זה אומר "להשלים את התיקון"?
תשובתי: כל נשמה ונשמה יורדת מלמעלה ומתלבשת בגוף בעולם הזה כדי לבצע תפקיד, וכנראה שהיא סיימה את התפקיד שלה.
שאלה: איך אדם יודע מה התפקיד שלו?
תשובתי: אדם לא יודע, הוא לא יכול לדעת, כי זה גבוה מאוד. צריך ללכת אחרי מה שהלב מכוון אותך.
שאלה: המוות הוא סוף?
תשובתי: לא, זה הסוף לתפקיד של האדם בעולם הזה, אבל לנשמה לא קורה כלום. הנשמה ממשיכה לתפקד, לעלות ולקשור את הנשמות ביניהן, כי זהו תפקידה.
שאלה: לאן כל הקישורים והחיבורים האלה מובילים?
תשובתי: לכוח העליון. שכולם יחד יתחברו ויתלכדו ויהיו ממש כנשמה אחת.
