דף הבית / חכמת הקבלה / שורשים רוחניים / תיאוריית האנטישמיות – חלק ד'

תיאוריית האנטישמיות – חלק ד'

יחס דואלי כלפי היהודים

הערה: קנאה, זו אחת הסיבות לאנטישמיות.

תשובתי: אני לגמרי לא מסכים איתך. זהו הסבר די שטחי, מעטפת חיצונית של המהות. למעשה האנטישמיות פרחה בכל הדורות, אפילו כשהיהודים היו העם העני ביותר שנרדף בכל אירופה.

הערה: עם זאת, מכבדים את היהודים. צ'רצ'יל היה אומר: "היהודים הם הגזע המשמעותי ביותר מתוך כל הגזעים שהיו קיימים אי פעם בעולם הזה".

תגובתי: היחס של אומות העולם כלפי היהודים הוא מעניין מאוד: מצד אחד מכבדים אותם, ואפילו פוחדים מהם במידה מסוימת, ומצד שני, שונאים אותם. באופן כללי, אצל אומות העולם כל הזמן קיים יחס דואלי כלפי היהודים: כבוד ופחד, שבח ושנאה. אחד לא יכול להיות ללא השני. אתה לא יכול לשנוא מישהו אם אינך סבור שהוא חזק, מיוחד, בעל משקל, אם הוא לא בעל חשיבות בעיניך. זה לא נותן לך מנוח.

הערה: מה גם ששונאים או אוהבים לא בגלל הישגים בתחום הפיננסי או התרבותי, אלא כמו שכותב למשל הפילוסוף הרוסי ברדייב: "ליהדות יש שליחות בהיסטוריה העולמית. היהדות מדברת על קיום של נפח רחב יותר, מאשר קיום לאומי".

הוגה דעות אנגלי צ'סטרטון גם אמר: "אור מיוחד מאיר מההתחלה על העם הבודד הקטן. בפרדוקס הזה, בתעלומה המסתורית הזאת שפתרונה לא ידוע במשך מאות שנים, הוא ייעודם וכוחם של היהודים".

הסופר הרוסי א. סולז'ניצין סבר: "תפקידו של העם היהודי הקטן אבל הנמרץ הזה בהיסטוריה העולמית הארוכה והמתפשטת, בלתי ניתן לערעור, חזק, עיקש ואפילו רועש".

תגובתי: עם זאת, כל האנשים הגדולים האלה, גם היו אנטישמים.

מתוך תוכנית טלוויזיה "ניתוח שיטתי של התפתחות עם ישראל", 22.07.2019

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest