תחת הקליפה הנוקשה של האגואיזם

שאלה: הבורא רוצה שנשיג עצמאות. ואם לא נשיג אותה בדרך האור אז נגיע אליה בדרך של ייסורים, לאחר הרבה שבירות. מי יהיה האדם העצמאי הזה לאחר כל כך הרבה שבירות?

תשובתי: מהשבירות הגוף רק מתחזק. הרי האגו הוא שנשבר, ואילו הרצון נשאר. הרצון שלנו עטוף בקליפה, בדומה לפרי הקוקוס, שבתוכו נמצא חלב, מעליו הבשר הרך ומעל לכול הקליפה החומה.

כך גם הרצון שלנו נמצא בפנים, תחת הקליפה הזאת של האגואיזם. אתה צריך לשבור את הקליפה הזאת, להפוך את הרצון לקבל למשפיע, להשיב אותו לערוץ של השפעה לאחרים. ואז אתה עובד איתו לא למען הבליעה "לתוכך", אלא למען ההשפעה "מחוץ לך".

לכן נשברת הקליפה ולא הרצון עצמו. הרצון עצמו, להיפך, כל הזמן גדֵל. אתה מחפש כיצד להשתמש בו בצורה אגואיסטית, עד שתישבר בזה. ואז, כשאתה מתחיל לעבוד עם האור, שפעם אחר פעם מראה לך שלא תצליח להשיג שום דבר בתוך האגו שלך, אלא רק במה שקשור להתקדמות הרוחנית, אז אתה מתחיל לשנות את השימוש ברצון.

אתה רוצה שהאור ינהל אותו. ובאותה המידה שבה האור מעבד אותו, מקנה לו את צורת האור, במידה הזאת אתה מוכן להשתמש ברצון הזה. ואם האור אינו מקנה לרצון שום צורה, אתה מבצע צמצום ומסרב להשתמש בו בכזאת צורה, ללא הידמות לאור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ניתוח האגו העצמי
מה זו קליפה?
קשה להכיר עצמך כאגואיסט