קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעולם שלנו ישנה תופעה מוזרה מאוד, זה האדם, שמתפתח מדור לדור. הוא מפתח את השׂכל שלו ועל ידי זה משנה את הסביבה שלו.
אבל השׂכל עצמו מתפתח מתוך הסביבה, ולכן הוא לא עולה יותר מהשגת הסביבה הזאת, המימוש שלה, איך לנצל אותה טוב יותר. בזה האדם לא כל כך שונה מהחיות. הוא מנצל קצת יותר את הטבע, את הסביבה, וזה הכול.
הרצון של החיות מוגבל, מוגדר, הוא לא גדל מדור לדור ומתמלא על ידי הדברים הפשוטים: אוכל, מין, משפחה. זה כל מה שיש לחיות.
גם לבני האדם יש את אותם המילויים, אבל חוץ מזה יש לבני האדם עושר שליטה, מושׂכלות. ובזה בני האדם הרבה יותר פעילים, אבל גם גרועים, אגואיסטיים יותר מהחיות. כי במילויים האנושיים האלה כוח האגו אינו מוגבל בכלום, האדם רוצה לבלוע את כל העולם ולכן מקלקל אותו. הוא מקלקל את הסביבה שלו עד כדי כך, שנהיה לו קשה מאוד לשרוד בעולם כזה שכביכול היה בנוי לטובתו של האדם.
והאדם הרי קיבל את השׂכל כדי לסדר לעצמו סביבה יותר טובה ונוחה. אבל כאן מתערב משהו שמקלקל לו את כל זה, וזה הרצון האגואיסטי שלנו.
אם אנחנו מסתכלים ומעריכים מכזאת נקודת מבט את כל החיים שלנו, אז עדיף בכלל לא להיוולד ולגזור על עצמנו ייסורים. בעל הסולם כותב במאמר "השלום בעולם", שאם האדם היה עושה חישובים ושוקל את התענוגים של החיים האלה והייסורים, אז היה מעדיף שלא להיוולד.
אלא ישנה מטרה שבגללה אנחנו נמצאים בעולם כזה. רק למענה קיים כל הטבע הדומם, הצומח והחי, ובמיוחד בני האדם. והיא קובעת את האופי שלנו ואת כל התנאים הפנימיים והסביבתיים. כל זה מיועד להתפתחות הרוחנית שלנו.
התפתחות רוחנית, זו עלייה מהמצב הנוכחי שלנו לעולם הרוחני, שזה מסמל איחוד, השפעה, אהבת הזולת. אבל כך זה נקבע ונקרא רק כלפינו, אבל בעצם, רוחניות זה נקרא "בורא", אור, המשפיע והאוהב.
את כל זה אנחנו מגלים כטבע של הבורא ולזה קוראים רוחניות. ואילו הטבע שלנו נקרא גשמיות, מפני שהוא יוצא מהחומר של הרצון לקבל. ואילו הטבע של הבורא יוצא מהאור, מכוח של השפעה ואהבה, ולכן נקרא רוחניות. היא מבוססת על הרוח, לעומת הגשם.
מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה" של בעל הסולם, 13.05.2014
ידיעות קודמות בנושא:
מוקסמים מהקדושה
עד שיהיה בן אדם
האבולוציה נמשכת
