קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמרו של בעל הסולם, "הערבות": "כל מצוה ומצוה שכל יחיד מישראל עושה כדי לעשות נ"ר ליוצרו ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמית, נמצא פועל בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם.
כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות הדרגתית לאט לאט עד שמתרבים בשיעור גדול כזה באופן שיוכלו להכריע את כל בני העולם להזדככות הרצויה. וזהו המכונה במליצת חז"ל הכרעת הכף לזכות.
כלומר, שנגמר המשקל של ההזדככות הרצויה, ודימו הדבר כמו שוקל בכף מאזנים, אשר הכרעת הכף הוא גמר המשקל הנרצה לשוקל."
אלה תנאים מאוד חמורים. ישנם אנשים שיותר מוכנים לעמוד בהם וישנם כאלה שמוכנים פחות. זה תלוי בהכנה הקודמת שלהם, תלוי בעבר שלהם ובשורש נשמתם. ישנם אנשים שלא יכולים לעמוד בזה והם עוזבים. כשאדם מגיע ללמוד, בשנים הראשונות הוא לא שומע מה אומרים לו. וטוב שהוא לא שומע! זאת הסיבה להסתרת חכמת הקבלה במשך שנים כה רבות, כדי שאנשים לא יגלו את התנאים החמורים.
דווקא בגלל התנאי הזה קרתה השבירה, חורבן בית המקדש הראשון והשני. לכן, היה עלינו להתרחק ממקום השבירה, כי אנחנו לא היינו מסוגלים לעמוד בה, לכן נאלצנו לסבול במשך אלפיים שנות גלות כדי להתקרב בהדרגה לתנאי שבגללו נפלו האנשים הגדולים בימי בית המקדש.
בימינו, אנחנו כבר מגיעים מוכנים, ומקבלים את כל ההסברים של בעל הסולם מתוך מאמר "הערבות" בצורה כל כך ישירה וגלויה, הוא מעמיד אותנו מול התנאי הזה, כך שאין לאן לברוח. אבל, גם אחרי כל זה אנשים שמגיעים ללמוד, בעשר השנים הראשונות בכלל לא קולטים את מה שנאמר.
אבל לפחות הם כבר נמצאים ליד הדברים האלה, כי במשך הגלגולים הקודמים הם היו רחוקים מהגילוי. ועכשיו המסר כבר מתגלה, אף שבינתיים הם לא קולטים אותו. ישנה עדיין התנגדות, יש מגע, אבל בינתיים לא פנימי. ואחר כך המילים האלה מתחילות בהדרגה לחדור לתוך האדם, דרך אכזבות, בעיות שונות ומקרים לא נעימים. חייבים להמשיך על אף הכול, והאור ימשיך לעבוד.
הסביבה מחייבת את האדם, נותנת לו משימות שונות, שולחת להפצה, לתורנויות. היא מעוררת ומחייבת אותו, הוא חייב לעשות את המוטל עליו, אחרת לא יתנו לו מנוחה. ולכן, זה מאוד משפיע עליו ומקדם אותו, מזרז את התפתחותו. ובסופו של דבר, הוא מתחיל לראות שאין לו ברירה ומה שהוא חשב קודם לרוחניות, זה בכלל לא כך. את הרוחניות האמיתית הוא לא משיג ולא מסוגל להשיג.
הוא מתחיל להבין שהכול קובע הרגש ולא השכל. ועל הרגש אי אפשר לשלוט. הוא לא תלוי בנו, אלא רק במאור המחזיר למוטב שמשנה את הרגשת האדם, את הרצון שלו. כך בהדרגה הוא מעכל את המושגים הללו, מה זאת באמת אהבת הזולת ועד כמה בלתי אפשרי להשיג אותה, אלא זה תלוי לחלוטין רק במאור המחזיר למוטב.
אז, הוא כבר מתחיל לארגן את כל פעולותיו כך שהאור ישפיע עליו ויתקן אותו. זאת מהפכה גדולה שמתרחשת באדם אחרי המון שנים בתוך הקבוצה, בתהליך התיקון, הלימוד וההפצה. וכל העולם יצטרך לעבור את כל זה.
אבל עלינו להבין שכל פעולה שאנחנו עושים מתווספת לכף הזכות של כל העולם. במערכת האינטגרלית שום דבר לא קורה לי באופן פרטי בלי שזה יורגש בכולם. בגמר התיקון יתגלה מה עשינו למען כולם ומה כל אחד עשה. יהיו לנו שכל ורגש כלליים וכולנו ביחד נוכל להרגיש את כל המערכת הזאת. כל אחד יהיה שווה למערכת כולה.
ואז יתגלה באיזו צורה בדיוק כל אחד בתוך כל המערכת הזאת פעל לטובת הזולת. לא ייקחו בחשבון כיצד הביאו את האדם מלמעלה, דחפו אותו, ואילו תנאים נתנו לו, אלא אילו מאמצים הוא השקיע בתנאים שניתנו לו והאם הוא מימש את הבחירה החופשית שלו.
כל זה יתגלה בגמר התיקון וכל אחד יתבייש כלפי הישגיו של חברו. בצורה כזאת מתקנים את הבושה המושרשת בנו והיא הסיבה לכל השתלשלות העולמות.
ידיעות קודמות בנושא:
סולם של אהבה לזולת
המערכת לא תסתדר בלעדיי
המערכת תלויה בכל אחד
