קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה זה אומר, שלפני שיוצאים אל האנשים צריך בעזרת הקבוצה, המורה, הספרים להצטייד בכוח הבורא?
תשובתי: להצטייד בכוח הבורא, זה אומר להבין, שהכוח שלו, הגילוי שלו באותו הכלי המיועד לכך נחוצים לי. כלומר לא בתוך ה"כלי" שלי, אלא ב"כלי" של הזולת. אני לוקח חסרונות של אנשים אחרים ומעלה אותם לבורא, כלומר מבקש ממנו כוח לתיקון שלהם, לגילוי של המילוי בתוכם.
אנשים רוצים שיהיה להם יותר כסף, אבל אני יודע שאפשר לספק את הרצון הזה רק על ידי התקרבות לבורא. כל החסרונות הלא מסופקים בכסף, כבוד, שליטה, בריאות, ביטחון, בעיות חינוך, נובעות מחוסר אור. דווקא בגלל זה אנשים צועקים. הם יוצאים להפגין ברחובות, או שיושבים בבית ומקללים בשקט את כל העולם ואת הממשלות, אבל בעצם, הם רוצים אור.
הם פשוט לא יודעים את זה, כמו תינוק שאינו יודע מדוע הוא צועק, הוא רק יודע שכואב לו! אבל למה כואב ומה צריך לעשות כדי לא לבכות, אלא לצחוק, זה לא ידוע לו.
ואילו אני כן יודע את זה, ולכן על ידי זה שמקבל מהאנשים את החסרונות שלהם, במה שהם מסבירים שחסר להם, אני מעלה אותם למעלה כבר בצורה אחרת כפי שאני מרגיש אותם. אני מרגיש, שחסר להם אור! וזה נקרא פנייה לבורא. אני עובד למענם, כמדרגה עליונה ומעלה את הבקשות שלהם לעלי עליון, למדרגה הבאה שמעליי.
באופן כזה, את התפילה שלהם, את המ"ן שלהם, שבו יש רק: "תביא, תביא, תביא! תביא אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות", אני מעביר לבורא ואומר: "אנחנו, כלומר הם ואני יחד איתם (כי הם נדבקים אליי לאח"פ שלי, ואנחנו הופכים ל"פרצוף רוחני" אחד) זקוקים לעזרתך! אנחנו זקוקים לאור שלך כדי שהוא יתקן אותנו וימלא, כדי לעשות לך נחת רוח.
ובתור הוכחה שאני באמת רוצה לעשות נחת רוח לבורא, אני מבטל את עצמי כלפי הקבוצה, המורה, הלימוד והעולם החיצוני, האנושות. אני מוכן לכאלה ויתורים כדי להראות לבורא שאני באמת רוצה להשיג השפעה, אפילו לא גדולה, אפילו ללא כוונה, אבל לפחות קצת! ואז לפי ה"קצת" הזה המאור פועל עליי, ודרכי עובר לתחתונים. כך נוצר הקשר: תחתון – עליון – עלי עליון, ואני כמו אח בכור כלפי הקטנים, נוטל פי שניים כדי להעביר לאחרים.
ידיעות קודמות בנושא:
המבקש שלא עבור עצמו, מקבל פי שניים
כל המצטער עם הציבור זוכה לנחמה
חשובים הקשרים ב"רשת הקריסטלים"
